שולחן ערוך אורח חיים תקנד יב

ההולך להקביל ^כגפני רבו או אביו או מי שגדול ממנו, או לצרכי מצווה, עובר במים עד צווארו ואינו חושש, ^כדוכן בחזרה מותר:

מפרשים

(ו) וכן בחזרה מותר. - הטעם כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבוא שלא ירצה לקיים המצוה:

(יב) פני רבו: נ"ל שהולך בחול להקביל פני רבו בשבת דבחול אין חייב להקביל פני רבו א"נ נהי דחיובא ליכא בחול מ"מ מצוה איכא וכ"מ בחגיגה:

(יג) בחזרה מותר: דאם יהא אסור לחזור ימנע מלילך לדבר מצוה:

(כג) פני רבו כו' – אפילו בחול, דאף דחיובא ליכא להקביל פניו בחול, מכל מקום מצווה איכא, שמא ישמע ממנו איזה דבר תורה.

ודווקא תלמיד ההולך אצל הרב; אבל לילך הרב אצל תלמיד, לא התירו לעבור במים, שאם יצטרך לו תלמידו, ילך הוא אצל רבו. וכן בששניהן שווין גם כן אסור:

(כד) וכן בחזרה מותר – דאם יהא אסור לחזור, יימנע מלילך לדבר מצווה: