שולחן ערוך אורח חיים תקנד טז

נעילת הסנדל, דווקא של עור; ^לאבל של בגד או של עץ או של שעם (פירוש קליפי עץ) וגמי, מותר. ^לאושל עץ מחופה עור ^יאאסור:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

(ז) ושל עץ מחופה עור אסור. - כ"ש שיש לאסור אותן שיש להן בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור כנלע"ד:

מגן אברהם

עריכה

(טז) נעילת הסנדל: כתוב בס' משפטי שמואל בתי שוקיים שמקצתן מחופין עור אסור לילך בהן עיין סי' קכ"ח ס"ה וב"ה החמיר לילך יחף לגמרי:

ביאור הגר"א

עריכה

נעילת כו'. עסי' תרי"ד ס"ב וסימן ש"א סט"ז מש"ש

(יא) אסור: כתב הט"ז כ"ש שיש לאסור לאותן שיש להם בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור עכ"ל: וב"ח מחמיר לילך יחף לגמרי מ"א. ואע"פ שאסור בט"ב בנעילת הסנדל מ"מ מברכין שעשה לי כל צרכי והאר"י ז"ל פסק שלא לברך.

משנה ברורה

עריכה

(ל) אבל של בגד או של עץ וכו' – רוצה לומר, אף על גב דמגן על רגלו, וגם עשוי בצורת מנעל ממש, שרי, דלא נקרא מנעל אלא של עור:

(לא) ושל עץ מחופה עור – מלמעלה. ואף דהשוליים הם גם כן של עץ, מכל מקום אסור. והוא הדין אם היה של בגד ומחופה בעור מלמעלה, או השוליים הם של עור, אסור, ועיין בשערי תשובה [אחרונים].

והנה אף על פי שאסור בתשעה באב וביום הכיפורים בנעילת הסנדל, מכל מקום הסכימו הרבה אחרונים שיוכל לברך ברכת שעשה לי כל צרכי:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}