שולחן ערוך אורח חיים תקכז ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקכז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
תבשיל זה שאמרו - אפילו צלי אפילו שלוק אפילו כבוש או מעושן. אפילו מין דגים קטנים שהדיחן במים חמים והדחתן הוא בישולן לאכילה - הרי זה סומך עליהם. וכן סומך על תפוחים מבושלים (והוא הדין שאר פירות מבושלים) ועל דגים קטנים שבישלן:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אפי' שלוק. פי' אפי' מבושל הרבה מאוד יותר מן מבושל כהלכתו:
מגן אברהם
(ג) כבוש: פירש"י בחומץ או בחרדל וביורה דעה סימן פ"ז מבואר דאם נשרה יום שלם בדבר לח מקרי כבוש (ד"מ) ועבב"י ונ"ל דאם אינו ראוי לאכיל' ע"י הכביש' או העישון אין מערבין בו אבל במליח אף על פי שהוא ראוי לאכילה אין מערבין כדאמרי' בדגים קטנים כדאי' בחולין מליח שהרי הוא כרותח כבוש ה"ה כמבושל משמע דמליח אינו כמבושל מיהו אם הי' כבוש בציר או בחומץ ושהא בתוכו כדי שיתננו על האור ויתחיל להרתיח הוי כמבושל אם נאכל כך עיין ביורה דעה ריש סי' ק"ה:
(ד) פירות מבושלים: אבל חיין לא ומיהו במ"מ משמע אפי' מבושלים אסור אם אין דרך ללפת בהן הפת דבחיין לא אצטריכא ליה למימר דפשיטא דתבשיל בעי' עס"ד:
באר היטב
(ד) מעושן: כ' המ"א נ"ל דאם אינו ראוי לאכילה ע"י הכבישה או העישון אין מערבין בו אבל במלח אע"פ שהוא ראוי לאכילה אין מערבין דאמרי' מליח הרי הוא כרותח כבוש ה"ה כמבושל משמע דמליח אינו כמבושל מיהו אם היה כבוש בציר או בחומץ ושהה בתוכו כדי שיתנו על האור ויתחיל להרתיח הוי כמבושל אם נאכל כך עיין בי"ד רסי' ק"ה. מ"א.
משנה ברורה
(יג) צלי - ודוקא צלי ממש אבל מליח אף שהוא חשיב כרותח דצלי אפ"ה אין מערבין וגרע מכבוש דלקמיה ולכן אין מערבין בדגים מלוחים שקורין הערינ"ג אף שהוא ראוי לאכילה כמו שהוא חי אכן אלו המונחים בשולי החביות שכבושין הן בציר יש להם דין כבוש ומערבין בהן:
(יד) שלוק - מבושל הרבה יותר מכפי צרכו:
(טו) כבוש - דכבוש כמבושל חשיבי ושיעור כבישה במים ושאר משקין הוא מעל"ע ובחומץ וציר אם רק נשרה כדי שיתננו על האור ויתחיל להרתיח חשוב כמבושל וכ"ז אם ראוי לאכילה ע"י הכבישה:
(טז) או מעושן - וזה נמי כשראוי לאוכלו בזה:
(יז) מין דגים קטנים - היינו קולי"ס האיספנין שבש"ס שרכין הן ובמים חמין נגמרין לאכילה וחשיבי בישול לדידהו:
(יח) תפוחים מבושלים וכו' - וכ"ז דוקא אם דרך אותו המקום ללפת בהן את הפת [מ"א וש"א]:
(יט) שבישלן - או צלאן [גמרא] והיינו אפילו היו מלוחים בתחלה דראויין היו לאכלן חיים ואין צריכין בישול הו"א דלא נחשב בישולן לכלום קמ"ל ורבותא זו היא גם כן לענין תפוחים מבושלין אף דראוי היה לאכלן חיים:
ביאור הלכה
(*) תפוחים מבושלים וה"ה שארי פירות: עיין לעיל בסימן קע"ז ס"א דמוכח שם דפירות אין דרך ללפת בהן הפת [דלהכי צריך ברכה לאוכל אותן בתוך הסעודה] אכן הכא מיירי בידוע שדרך אותו מקום ללפת בהן הפת כמו שכתב המ"א: