שולחן ערוך אורח חיים תעב ט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תעב · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
שיעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו), וישתה כולו או רובו. ואם יש בו הרבה רביעיות, שותין ממנו כל כך בני אדם כמניין רביעיות שבו. ויש אומרים שצריך לשתות רוב הכוס אפילו מחזיק כמה רביעיות (וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים) (בית יוסף בשם רוקח):
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
(ח) כולו או רובו — פירש מורי חמי ז"ל, כולו לכתחילה, או רובו בדיעבד. ובמדינות שהיין ביוקר, אפילו לכתחילה סגי ברובו, עיין סימן ק"ץ סעיף ב מה שכתבתי מזה, ועיין עוד מה שכתבתי בסימן תפ"ו:
מגן אברהם
(ט) שותין ממנו: משמע דלכתחלה מותרין הרבה לצאת בכוס אחד ועסט"ו:
(י) וי"א שצריך וכו': ולכן יקח כוס קטן וישתה רובו:
(יא) שלא בהפסק גדול: דהיינו שלא ישהה מתחלה ועד סופו יותר משתיי' רביעית כמ"ש סי' תרי"ב ונ"ל דאם שהא יותר מאכילת פרס אפי' בדיעבד לא יצא וכ"מ סי' תע"ה ס"ו וצריך לחזור ולשתות אפילו בכוסות אחרונות ואם שהה כדי שתית רביעית א"כ הוי ספיקא בשני כוסות ראשונות יחזור וישתה וע"ש מ"ש ס"ז בהג"ה ולכתחלה ישתה רוב רביעית בבת אחת עיין סי' תע"ה:
באר היטב
(יא) רובו: פי' הב"ח כולו בתחלה או רובו בדיעבד. ובמדינות שהיין ביוקר יזהר כל אדם ליקח כוס מרביעית וישתה כולו או רובו בדיעבד ועח"י וע' ט"ז סי' ק"צ ס"ק ג' ובסי' תפ"ז ס"ק א'.
(יב) בהפסק: דהיינו שלא ישה' מתחלה ועד סופו יותר משתיי' רביעית כמ"ש סימן תרי"ב וכ' המ"א ונ"ל דאם שהה יותר מאכילת פרס אפי' בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולשתות אפי' בכוסות אחרונות ואם שהה כדי שתיית רביעית הוי ספיקא ובשני כוסות ראשונות יחזור וישתה וע"ל ס"ק ז' מש"ש. ולכתחלה ישתה רוב רביעית בבת אחת עסי' תע"ה. ובאר היטב אשר לפני מערבב הדברים כאן ע"ש.
משנה ברורה
(כז) רביעית - ושעורו עיין לעיל בסימן רע"א ס"ק ס"ח במשנה ברורה שם:
(כח) לאחר שימזגנו - היינו דלא בעינן רביעית יין חי אלא רביעית ביחד עם המים שמזוג בו. ובזמניהם שהיו היינות חזקים מאד היו מוזגין על חד תלת ובזמנינו שהיינות חלושים עיין לעיל בסימן ער"ב ס"ק ט"ז במשנה ברורה:
(כט) אם רוצה למזגו - ר"ל דבזמנינו שהיינות חלושים אין חיוב למוזגו אפילו לכתחלה. ודע דאפילו אם שותה יין חי וחזק מ"מ צריך דוקא רביעית שלם דלא חלקו חז"ל בשיעורים:
(ל) כולו או רובו - היינו כולו לכתחלה או רובו בדיעבד ובמדינות שהיין ביוקר אפילו לכתחלה סגי ברובו אך כוס הרביעית ישתה כולו כדי שיהא יכול לברך ברכה אחרונה לכו"ע [אחרונים]. יש שמקמצין וכועסין על המשרתים אם שותין הרבה ועתידין ליתן את הדין שמכשילן ומונען מן המצוה [ח"א]:
(לא) שותין ממנו וכו' - מלשון זה משמע דאפילו לכתחלה שרי כל שיש רביעית לכל אחד ואע"ג דבעינן לכתחלה כוס מלא וגם שלא יהיה פגום הכא כיון דלהראשון היה כוס מלא כולהו אתיין מכח הראשון ואפשר עוד דהמחבר עיקר דינא אתא לאשמועינן דשניהם יוצאין בכוס אחד:
(לב) כמנין רביעיות שבו - ובדיעבד סגי אפילו היה לכל אחד רק רוב רביעית:
(לג) רוב הכוס אפי' וכו' - אף שבעלמא די ברוב רביעית אפילו מכוס גדול הכא לענין כוסות חמיר טפי דבעינן דוקא רוב כוס ואם לאו לא יצא. ולדינא קיי"ל כדעה הראשונה. ומ"מ אם בדעתו לשתות הרבה לא יקח כוס גדול רק כוס שמחזיק רביעית כדי לחוש לדעה זו:
(לד) שלא בהפסק גדול - דהיינו שלא ישהה בשתיית רוב הכוס יותר מכדי אכילת פרס ואם שהה יותר משיעור זה אין מצטרף תחלת השתיה לסופה ואפילו בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולשתות אפילו בכוסות אחרונות [דאין כאן משום מוסיף על הכוסות כיון דלכו"ע לא יצא] ולכתחלה יש ליזהר שלא לשהות בשתיית רוב הכוס יותר מכדי שתיית רביעית לחוש לדעה ראשונה המבואר בסימן תרי"ב ע"ש ומ"מ בדיעבד אם שהה בשתי כוסות אחרונות לא יחזור וישתה וכעין המבואר לעיל בס"ז בהג"ה עי"ש. ובשתי כוסות ראשונות יחזור וישתה. ולכתחלה נכון לשתות רוב הרביעית בבת אחת:
ביאור הלכה
(*) וישתה כולו או רובו: עיין במ"ב. והנה רוב רביעית הוא שיעור מלא לוגמא באדם בינוני ואם הוא אדם גדול שמלא לוגמיו דידיה הוא יותר מרוב רביעית צריך דוקא מלא לוגמיו דידיה כן נתבאר לעיל בסימן רע"ב לענין קידוש עיי"ש בסי"ג במשנה ברורה וכ"ש לענין ד' כוסות וע"ש בבה"ל שהכרענו עוד דלענין ד' כוסות בעינן דוקא רוב כוס לחומרא וכגון שהוא אדם קטן שנעשה בן י"ג דמלא לוגמיו דידיה הוא פחות מרוב רביעית צריך דוקא רוב רביעית ומצאתי כעת להר"ן פ' ע"פ ד"ה אם טעם שכתב ג"כ כדברינו וכ"כ מהר"ם חלאווה בחידושיו שם: