שולחן ערוך אורח חיים רכז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

על הזיקים והוא כמין כוכב אהיורה כחץ באורך השמים בממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל גהברקים ועל הרעמים ועל רוחות דשנשבו בזעף העל כל אחד מאלו אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית וואם ירצה יאמר זברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

שכחו וגבורתו כו'. בטור כתב שאם ירצה יאמר כן או יאמר ברוך עושה מ"ב. והמנהג לומר על הרעמים שכחו וגבורתו ועל הברקים עושה מ"ב ואיני יודע טעם לזה אולי שהרעמים מראים כח משא"כ בברקים:


 

מגן אברהם

(א) בזעף:    ואם נשבו בנחת אומר ברוך עושה מע"ב (תוס' בשם ירושלמי) ונ"ל דמ"מ הוא רוח גדול רק מה שאינו נושב בזעף שלא נשמע בכל העולם וצ"ע למה השמיטו הרב"י, נ"ל דאם שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכ' א' ברוך עושה מע"ב, אמרי' בגמרא דזעף אינו מתחיל בלילה ואינו מנשב שתי שעות כא' אא"כ הפסיק בנתיים:
 

באר היטב

(א) הברקים:    בליצ"ן בל"א. אומר עושה מעשה בראשית דלא שייך לומר שכחו וגבורתו מלא עולם שאין נראין בכל העולם. ועל הרעמים בל"א דונרי"ן אם ירצה אומר עושה מעשה בראשית דמעשה בראשית הם ואם רצה אומר שכחו וגבורתו מלא עולם שהקול נשמע בכל העולם. ומש"ה כתב המחבר בזעף ר"ל בכח גדול אז אומר עמ"ב או שכחו וכו' אבל אם נשבו בנחת אומר דוקא עמ"ב. וכתב המ"א שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת ברוך עמ"ב דאין מרבין בברכות אבל אם הם באים בזה אחר זה נהגו העולם לברך על רעמים שכחו וגבורתו מלא עולם ועל ברקים עמ"ב. מ"ש המחבר ואם ירצה אומר שכחו וכו' זה קאי דוקא על רעמים אבל על ברקים אינו מברך כ"א עושה מ"ב.
 

משנה ברורה

(א) היורה כחץ - וי"א שהוא כוכב שיש לו זנב ושבט של אורה ושניהם העתיקו אחרונים לדינא ואם אותו כוכב עצמו שיש לו שבט רואהו עוד הפעם בלילה אחרת א"צ לחזור ולברך כל שהוא עדיין בתוך למ"ד יום לראיה ראשונה:

(ב) ממקום למקום - לא יברך בלילה אחד רק פ"א אפילו אם ראה כוכב אחר רץ באותו לילה:

(ג) הברקים - בליצי"ן בל"א. ואותן שהן באים בלא רעם כלל רק מחמת חום מצדד הח"א שאין זה ברקים הנזכר בגמרא ואין מברכין עליהם:

(ד) שנשבו בזעף - ואם שלא בזעף אם הוא רוח גדול מברך עושה מעשה בראשית ולא יוכל לברך שכחו וגבורתו וכו' אחרי שהוא שלא בזעף גדול וטוב לברך תמיד על רוח סערה שאין מצויה רק ברכת עושה מעשה בראשית שבזה בודאי יוצא ממה נפשך כי אין אנו בקיאין כ"כ מהו בזעף:

(ה) על כל אחד - והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מעשה בראשית ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו' וכן מסתבר שע"י הרעם נראה גבורתו של הקב"ה יותר מבברק אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע"כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מעשה בראשית על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מלא עולם ג"כ יוצא. ואם לא היו תכופים זה אחר זה מברך תחלה על הברק [שהוא מתראה תחלה לעין האדם] עושה מעשה בראשית ואח"כ על הרעם שכחו וגבורתו מלא עולם וה"ה אם לא ראה את הברק ושמע קול הרעם ובירך עליו שכחו וגבורתו מלא עולם או שבירך עושה מעשה בראשית ואח"כ ראה ברק מברך עליו ג"כ עושה מעשה בראשית ועיין בשע"ת שכתב בשם הברכ"י דאם בירך על הברק ונתכוין לפטור הרעם הבא אחריו יצא בדיעבד ור"ל דאחרי שטבע הבריאה שאחר הברק יוצא רעם א"כ חל ברכתו על הרעם שיצא אח"כ:

(ו) ואם ירצה - אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו:

(ז) ברוך שכחו וגבורתו וכו' - ר"ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו [א"ר בשם אבודרהם]:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש