שולחן ערוך אורח חיים קפה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ברכת המזון נאמרת בכל לשון:

מפרשים

 

משנה ברורה

(א) בכל לשון - דכתיב וברכת בכל לשון שאתה מברך ודוקא שמבין באותו הלשון [בה"ל לעיל בסימן ס"ב ע"ש] וכתב הב"ח בסימן קצ"ג דכ"ז מצד הדין ולמצוה מן המובחר בעינן דוקא לשה"ק. כתב בספר החינוך כל הזהיר בבהמ"ז מזונותיו מצויות לו כל ימיו בכבוד. והמדקדק יזהר לברך לכתחלה תוך הספר ולא בע"פ. כתב בספר חסידים מעשה באחד שמת ונתגלה בחלום לאחר מקרוביו וא"ל בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק לברך כל הברכות בכונת הלב וכו' ע"ש:
 

כף החיים

א) סעי' א'. בהמ"ז נאמרת בכל לשון. דכתיב ואכלת ושבעת וכו' בכל לשון שאתה מברך. סוטה ל"ג ע"א. טור וב"י. ודוקא כשמבין אותו לשון כמ"ש לעיל סי' ס"ב אות ג' יעו"ש. והיינו באינו יודע לברך בלה"ק אבל ביודע מצוה מן המובחר לברך בלה"ק כמ"ש הב"ח בסי' קצ"ג וכ"ה לפי דברי האר"י ז"ל שכתב כמה כוונות בנוסח בהמ"ז כמ"ש בשה"מ פ' עקב ובסי' הרש"ש ז"ל וזה לא יבא כ"א בסדר המסודר בלה"ק וכמ"ש קצת מהם לקמן סי' קפ"ז בס"ד. וכבר כתבנו לעיל כמה פעמים בשם האחרונים דאף מי שאינו מכוין כוונת האר"י ז"ל מ"מ צ"ל הנוסח ההוא ולעשות הסדר ההוא אשר יבא עליו הכוונה ובחסדו ית' הוא יסדרם כפי הכוונה הראויה לנו לכוין. וע"כ אין להקל אלא דוקא למי שאינו יודע לברך בלה"ק. אבל מי שיודע צ"ל דוקא בלה"ק. ומזה תדע כמה גדלה מע' מצות בהמ"ז וכמה צריך ליזהר לדקדק בתיבות ובאותיות שלא יחסר מהם שום אות ובפרט בכוו' השמות:

ב) וכתב הב"ח למה אין פ' (ר"ל פ"א פשוטה) בבהמ"ז לפי שכל מי שמברך בהמ"ז בכוונה אין שולט בו לא אף ולא שצף ולא קצף. ובס' החנוך פ' עקב כתב י"א שכל מי שזהיר בבהמ"ז מזונותיו מציין לו בכבוד כל ימיו וכן נמצא בס' שמו גן. ובס"ח סי' מ"ו כתב מעשה באדם אחד שמת לפני זמנו כמה שנים אחר י"ב חדש נתגלה לאחד מקרוביו בחלום שאלו אותו היאך אתה נוהג באותו עולם שאתה שם א"ל בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק לברך בהמ"ז וברכת הפירות בכוונת הלב ואומרים להנאתך נתכונת שאלו והלא אין משפט לרשעים אלא י"ב חודש וכבר עברו עליך יותר מי"ב א"ל אין דנין אותי פרענות חזקים כמו בי"ב הראשונים עכ"ל. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט אות א' עט"ז אות א' א"ר אות א'. ועיין בדברינו לעיל סי' קפ"ג אות ל"א וסי' ה' אות א"ב ואות ה' ודוק:

ג) שם. בהמ"ז נאמרת וכו' והא דאין מברכין עליה אקב"ו לברך על המזון כמו שאר המצות משום דאם היה צריך לברך על הברכה ולומר אשר קדשנו לברך א"כ היה צריך ג"כ ברכה ג' על השנית לומר אשר קדשנו במצותיו וצונה לברך ברכה על הברכה וכן ד' וה' ואין לדבר סוף ולכן לא תקנו ברכה על שום ברכה שבעולם. ב"ד סי' פ"ג. ולע"ד נראה הטעם משום דהברכה היא לתת שבח להשי"ת שזכנו במצוה זו וזה לא יבא כ"א על מצוה שאינה ברכה אבל מצוה שהיא עצמה ברכה לא שייך זה. וע"כ לא תיקנו עליה ברכה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש