שולחן ערוך אבן העזר לב ד

יש מי שאומר, שצריך שיזכיר שמות האיש והאשה בשטר קדושין, כשם שצריך להזכירם בגט.

הגה: כתבו על דבר המחובר לקרקע או על איסורי הנאה, יש אומרים שהוא פסול (המגיד משנה פרק ג' דאשות), ויש מכשירים (הרשב"א סימן תר"ג). ואין צריך לכתוב זמן בשטר קדושין (רבנו ירוחם). כתבו בכתב ידו ואין עליו עד, מקודשת מספק (נמוקי יוסף פרק ארבעה אחין). נתן לה שטר ואמר "על מנת שהנייר שלי", אינה מקודשת (הר"ן פרק קמא דקדושין):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(ו) או על איסורי הנאה: המ"מ בפ"ג מה"א דין ג' לא הזכיר דין איסורי הנאה רק דין דמחובר כתב דפסול כמו גיטין ואדרבה מדבריו משמע שהוא כשר על איסורי הנאה דהא פסול מחובר בקדושין יליף לה מגט ובגט הנכתב על איסור הנאה כשר כדאית' לקמן סי' קכ"ד אבל הרשב"א בתשו' סי' תר"ג מסיק ע"פ הירושלמי דבאיסורי הנאה מן התורה אינה מקודשת ובאיסור הנאה דרבנן מקודש' (הובא לעיל סי' כ"ח ס"ק מ"א ועיין בס"ק שאח"ז):

(ז) ויש מכשירין: במחובר כתב הרשב"א בתחלה בסי' ת"ר דשטר קדושין כשר במחובר וכתב שם דאין כן דעת רש"י אבל בסי' אלף תכ"ו חזר בו ופסק דהמקדש בקרקע בתורת כסף מקודש' אבל המקדש בשטר במחובר לקרקע אינה מקודשת כדאית' בהדיא בגמ' מילת' דאיתא בקידושין לא קתני (גיטין ד"י ע"א פי' דלפני זה ד"ט ע"א קתני בג"ד שוה גיטי נשים לשחרורי עבדים ופריך ותו ליכ' והאיכ' מחובר דפסול בתרווייהו ומשני כי קתני מלתא דליתא בקידושין מילתא דאיתא בקידושין לא קתני (ופרש"י כגון מחובר איתא נמי בשטרי קדושין איתקוש הוייה ליציאה) אלמא בהדיא שטר אירוסין ליתא במחובר וכ"כ הרשב"א בחידושיו וכ"כ הר"ן ריש קידושין וא"כ בחנם כתב הרב דיש מכשירין וסמך על מ"ש הרשב"א בסי' ת"ר גם שטר שנכתב על איסורי הנאה מן התורה לא מצאתי מי שחולק על הרשב"א בתשובה בסי' תר"ג שהבאתי בסעיף שלפני זה והתימא על מור"ם שלא הזכיר חילוק זה שחולק הרשב"א בין איסור הנאה ד"ת ובין איסור הנאה מדרבנן:

(ח) ואין עליו עד מקודשת מספק: היינו למאן דס"ל דגט בלא עידי מסירה סגי בעידי חתימה גם כאן כתב ידו כמאה עידי חתימה דמי אבל למאן דבעי עידי מסירה דוקא ובעידי חתימה לחודייהו אינו גט כלל (שני הדעות האלו הובאו לקמן בסי' קל"ג סעיף א') ומותרת לחזור לבעלה כהן גם בקדושין אין כאן קידושין כלל וא"צ גט:

(ט) ע"מ שהנייר שלי: בגמ' (בגיטין דף ך' ע"ב) אמרו הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת דלא נתן לה כלום נמצ' אותיות הגט פורחות באויר ע"מ שתחזיר לי את הנייר נתינה על מנת להחזיר שמה מתנה וכן הוא לקמן סימן קמ"ג סעיף י"א ולפי זה גבי קדושין דלא מהני ע"מ להחזיר כמבואר לעיל ריש סימן כ"ט א"כ גם כן לא מהני בקידושין אפילו אומר ע"מ שתחזיר לי הנייר וא"כ קשה ה"ל למנקט רבותא ואפשר לחלק בין כסף לשטר דדוק' גבי כסף כתבו לעיל דלא מהני בקדושין משום דדמי' לחליפין אבל בשטר מהני נתינה ע"מ להחזיר וע"כ כתב כאן ע"מ שהנייר שלי א"מ הא ע"מ שתחזיר לי הנייר מקודשת כמו גבי גט וקצת יש לדקדק למה לא חלקו בגמרא בע"מ גופה בין אם אמר ע"מ שהנייר שלי או ע"מ שתחזור לי הנייר:

בית שמואל

עריכה

(ז) המחובר לקרקע: כבר כתבתי ריש סימן כ"ז אם מקדש בתורת כסף יכול לקדש אפילו במחובר, ושטר מחובר כתב רש"י ריש גיטין דף ח' ורשב"א בתשובה סימן אלף רכ"א והר"ן דפסול ומ"ש הרשב"א בתשובה סימן ת"ר דכשר לא החליט ותימא על רמ"א שכתב ויש מכשירין היינו הרשב"א סימן ת"ר ח"מ, ואם ש"פ מקודשת מתורת כסף כמ"ש בסעיף ב':

(ח) או על איסורי הנאה: מה שמציין המגיד הוא פסול ליתא אלא מצינו פלוגתא בזה בירושלמי וכן איתא בד"מ, ובתשו' רשב"א סימן תר"ג שם הביא הירושלמי תופס עיקר כרבנן דאמרו דלא פליגי ומ"ד מקודשת היינו אם הוא איסור הנאה דרבנן ומ"ד דאינה מקודשת היינו באיסור הנאה דאורייתא ותימא על רמ"א דלא הזכיר חילוק זה שחילק ח"מ, ומה שמציין כאן המגיד קאי על דבר מחובר, ועיין סימן כ"ח שם כתב בנדרה הנאה הוי קדושין:

(ט) ואין עליו עד: בנ"י פד"א הביא פלוגתא בקדושין אם כתב בכת"י דקי"ל בגיטין כשר מדאורייתא אם אמרינן בקדושין ג"כ דהיא מקודשת מדאורייתא או דלמא דוקא גט שכתוב וכתב לה והרי כתב לה אבל בקידושין י"ל אין דבר שבערוה פחות משנים ויש כתבו בגיטין ג"כ אמרינן אין דבר שבערוה פחות משנים ורחמנא הכשיר כת"י משום דחשוב כאלו היה שנים חתומים עליו א"כ בקדושין ג"כ כשר ובסימן קל"ג שם מבואר פלוגתא בגט אם איכא ע"ח בלא עידי מסירה לכמה פוסקים הגט בטל א"כ בקדושין נמי אם ליכא ע"מ הקדושין בטילים ואם איכא ע"מ וליכא ע"ח כשר מדאורייתא והפלוגתא הנ"ל בנ"י ע"כ אתיא אליבא דמ"ד ע"ח בלא ע"מ מהני וכ"כ בח"מ, דאל"כ קשה ממ"נ אם ליכא ע"מ אפילו אם כת"י הוי כע"ח מ"מ הגט והקדושין בטל ואם איכא ע"מ א"כ למה הקדושין בטילין ע"כ אתיא למ"ד ע"ח בלא ע"מ כשר א"כ לדידן אם ליכא ע"מ הוי קדושי ספק בלא פלוגתא שהביא הנ"י אלא מספק אם ע"ח מהני בלא ע"מ לפ"ז הוי בס"ס להתיר א' אם ע"ח מהני בלא ע"מ ואת"ל דמהני ספק אם כת"י הוי כעידי חתימה ואם בא שטר קידושין לפנינו כתב שכת"י וא"י אם היה שם ע"מ כתבתי לקמן סימן ק"ל כל כה"ג לא אמרינן בודאי היה ע"מ גם לא אמרינן בודאי לא היה ע"מ והקידושין פסולים מדרבנן עד שנתברר שהיה שם ע"מ:

(י) נתן לה שטר ומקדש בתורת שטר ואמר ע"מ שהנייר שלי: נמצא אותיות פורחות באויר אבל אם אמר ע"מ שתחזיר הנייר מקודשת דמתנה ע"מ להחזיר מהני אם מקדש בתורת שטר ואם מקדש בנייר בתורת כסף ואומר ע"מ שתחזיר הנייר אז הוי מתנה ע"מ להחזיר ולא הוי קידושין ח"מ ועיין ריש סימן ל"ח שם מבואר דין זה על מכונו גם שם כתבתי לענין אם הוי התנאי ומעשה בד"א:

באר היטב

עריכה

(ג) לקרקע: אבל המקדש בדבר המחובר לקרקע לשם כסף מקודשת ב"ח בשם הרשב"א וכ"כ בה"י ועיין ח"מ.

(ד) הנאה: הרשב"א בתשובה סימן תר"ג מסיק ע"פ הירושלמי דבאיסור הנאה מן התורה אינה מקודשת ובאיסור הנאה דרבנן מקודשת והובא לעיל סימן כ"ח והתימא על רמ"א שלא הזכיר חילוק זה.

(ה) ויש מכשירים: עיין ח"מ שחולק וכתב דאין כאן יש מכשירים ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}