רמב"ם הלכות מתנות עניים ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר זרעיםהלכות מתנות ענייםפרק שני • הלכה יב | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

אין מניחין את הפאה אלא בסוף השדה כדי שיהיו עניים יודעין מקום שיבאו לו וכדי שתהיה ניכרת לעוברים ולשבים ולא יחשד ומפני הרמאים שלא יתכוין לקצור הכל ואומר לאלו שרואים אותו קוצר סוף השדה בתחלת השדה הנחתי ועוד שלא ישמור שעה שאין שם אדם ויניחנה ויתננה לעני הקרוב לו עבר והניח הפאה בתחלת השדה או באמצעה הרי זו פאה וצריך שיניח בסוף השדה כשיעור הפאה הראויה למה שנשאר בשדה אחר שהפריש את הראשונה.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים: