רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה ה
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
אי זהו תנוך אזן זה גדר האמצעי נתן על צדי הבהונות כשר נתן על צדי צדיהן פסול בין שנתן השמן על דם האשם עצמו מלמעלה בין שנתן בצד הדם אפילו נתקנח הדם קודם שיתן השמן על בהונות יצא שנאמר על מקום דם האשם אין לו בוהן יד ימנית או בוהן רגל ימנית או שאין לו אזן ימנית אין לו טהרה עולמית:
הלכה ב[עריכה]
אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות הרי זה עולה למזבח וטעון נסכים כנסכי אשם מצורע וצריך המצורע אשם אחר להכשירו:
הלכה ג[עריכה]
הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה:
הלכה ד[עריכה]
יש לאדם להביא אשמו היום ולוגו אחר עשרה ימים ואם רצה לשנות הלוג לאשם מצורע אחר משנה אע"פ שקדש בכלי חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו חסר מאחר שיצק יביא אחר בתחילה:
הלכה ה[עריכה]
יצק מן השמן לכפו והתחיל להזות ונשפך הלוג אם עד שלא גמר מתן שבע נשפך הלוג יביא אחר ויתחיל במתן שבע גמר מתן שבע ונשפך הלוג יביא אחר ויתחיל לכתחילה בבהונות התחיל בבהונות ונשפך הלוג קודם שיגמור יביא אחר ויתחיל לכתחילה בבהונות גמר הבהונות ואח"כ נשפך הלוג קודם שיתן שאר השמן שבכפו על ראש המטהר אינו צריך להביא לוג אחר שמתנת הראש אינה מעכבת שנאמר והנותר בשמן ומיתר השמן:
הלכה ו[עריכה]
הקדים מתן שמן למתן דם ימלא הלוג שמן ויחזור ויתן השמן אחר הדם הקדים מתן שמן על הבהונות למתן שבע ימלא הלוג ויחזור ויתן על הבהונות אחר מתן שבע שנאמר זאת תהיה תורת המצורע שתהיה כל תורתו על הסדר:
הלכה ז[עריכה]
נתן שבע המתנות שלא לשמן לא הורצה והוכשר המצורע:
הלכה ח[עריכה]
מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו צריך קרבן אחר לצרעת שניה וכן אם הביא אשמו ונתנגע צריך קרבן על כל אחת ואחת אבל אם נתנגע ונרפא והביא צפוריו וחזר ונתנגע ונתרפא והביא צפוריו קרבן אחד לכולן:
הלכה ט[עריכה]
מצורע שהביא קרבן עני והעשיר או עשיר והעני קודם שיקריב קרבנותיו הכל הולך אחר האשם אם היה בשעת שחיטת האשם עשיר ישלם קרבן עשיר ואם היה עני ישלם קרבן עני:
הלכה י[עריכה]
שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהן ונזרק דם אחת משתי החטאות שלהן ואחר כך מת אחד מן המצורעים כיצד עושה זה המצורע החי להביא חטאת בהמה אינו יכול שמא זו שנזרק דמה חטאתו היא ואין מביאין חטאת בהמה על הספק ולהביא חטאת העוף אינו יכול שעשיר שהביא קרבן עני לא יצא וכיצד יעשה יכתוב כל נכסיו לאחר ונמצא עני ויביא חטאת העוף מספק ולא תאכל כמו שביארנו ונמצא אוכל בקדשים:
הלכה יא[עריכה]
עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עליו והמצורע היה עני הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר שהרי יד הנודר משגת ועני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והיה המצורע עשיר הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר שהרי זה הנודר חייב בקרבנות עשיר:
סליקו להו הלכות מחוסרי כפרה בס"ד:
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.