המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"גאון" - כן יקרא בה"מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז')
"והסגרתי" - ענין מסירה כמו להסגיר לאדום (לעיל א)
מצודת דוד
"וארמנותיו" - אבל ארמנות יעקב מקום שמתענגים שם אותם שנאתי ולכן אמסר ביד האויב העיר והדברים הממלאים את העיר וגם בה"מ בכללם עם כי אהובה לי הואיל ותחרב העיר מה לי בבה"מ
"בנפשו" - ר"ל בעצמו
"מתאב" - באמת אני אוהב את גאון יעקב זה בה"מ כמ"ש את גאון יעקב אשר אהב סלה (תהלים מז)
"נשבע ה' בנפשו", ברצונו, כי רצונו הוא הפועל הכל, "מתאב אנכי את גאון יעקב", שאין לי עוד רצון אל גאון יעקב, ועי"כ "שנאתי ארמנותיו ואסגיר עיר ומלואה" ביד צרים:
ביאור המילות
"בנפשו", ברצונו. כמו ולא תגעל נפשי אתכם, ומצאנו נשבע ה' בימינו, בקדשו, בשמו הגדול, בי נשבעתי, בגאון יעקב:
"מתאב". הפך הנה תאבתי לפקודיך, כמו משרש, מסקל.
"וגאון יעקב" הוא הבהמ"ק שתחלה אבה בו ועתה בלתי אובה, "וארמנותיו" שונא מתחלתו: