ספר הפליאה/קנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה חכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס[עריכה]

חכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס אז היא קול דממה דקה זהו גם אויל מחריש חכם יחשב. זהו עת לחשות בסוד החכמה שהוא קול דממה דקה וראה תמורת החכמה כסיל כשהוא חכם קול דממה דקה כשהוא כסיל קול כסיל ברוב דברים. עת לתפור הקרעים בסוד החכמה שהחכמה תופר את הקרעים ומתקנם. ועת לקרוע הוא הכסיל כענין איזה שוטה המקרע כסותו וקריעה ותפירה בבגדים גם בחלקי אדם המשתלחים, עת לקרוע מצד האולת: