ספר המצוות עשה קצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות עשה קצא - למשוח כהן שידבר אל העם בשעת מלחמה

היא שצונו שנמנה כהן שיוכיח לעם תוכחת המלחמה, ויחזיר מי שאינו ראוי לו להלחם או לחולשה בעבור שתהיה מחשבתו בענין יחייב לו מעוט הגבורה למלחמה, והם שלושה דברים שביאר הכתוב. ואחר כך יכנסו למלחמה.

וזה הכהן נקרא בהן משוח מלחמה. ויאמר בתוכחת הלשון האמור בתורה ויוסיף על זה מאמרים יעוררו הלבבות למלחמה, ויביאם לסכן את עצמם לעזור דת ה', לעבדו ולשמור מצותיו ולהנקם מהסכלים המפסידים יושר המדינות. והוא אמרו יתעלה והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן וגו'. ואחרי כן יצוה להכריז במעשה החיל שישובו חלושי הלבבות וכל מי שבנה בית חדש ולא חנכו או נטע כרם ולא חללו או ארש אשה ולא לקחה, כמו שבאר לשון הכתוב.

ואמרו בגמרא (סוטה מג א): "כהן מדבר ושוטר משמיע" וזה כלו, רוצה לומר תוכחת משוח מלחמה והכרזה בעורכי המלחמה, היא חובה במלחמת הרשות ובה הוא דין התוכחות. ואמרו מלחמת מצוה אין בה שום דבר מזה, לא תוכחות ולא הכרזה, כמו שהתבאר בח' מסוטה. ושם התבארו משפטי מצוה זו.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/ase191