ספר המצוות עשה כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות עשה כב - לשמור המקדש וללכת סביבו

היא שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו, והוא אמרו לאהרן (במדבר יח, ב): "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הציווי בלשון אחר והוא אמרו (שם, ד) "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד".

וכתוב בספרי " 'וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת' הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ", רוצה לומר לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו "'וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד' אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מניין? תלמוד לומר 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ'". הנה נתבאר לך ששמירת המקדש מצות עשה. ושם נאמר: גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל. אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת תמיד ומידות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/ase22