ספר המצוות לאו רפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו רפד - לא למנות דיין מכל סיבה שאינה מעלות התורה


הזהיר בית דין הגדול וראשי ישיבה שלא למנות דיין אדם שאינו חכם בחכמת התורה, בעבור מעלות אחרות שיהיו לו וימנו אותו בעבורם. הנה הוא מוזהר מזה, אבל לא תביט התורה במינוי זולת לחריצות האיש בחכמת התורה, והיותו יודע צוויה ואזהרותיה, והנהגתו וחזקתו במעשים טובים והנאותים לזה. והזהירה ממנות ממונה בעבור מעלות אחרות, והוא אמרו "לא תכירו פנים(דברים א, יז).

ולשון ספרי: "לא תכירו" זה הממונה להושיב הדיינין. רוצה לומר שזאת האזהרה אמנם לאיש שימנה הדיינים על ישראל, שהוזהר שלא למנותם בעבור מה שהקדמנו. שמא תאמר "איש פלוני נאה – אושיבנו דיין", "איש פלוני גיבור" או "יודע בכל לשון – אושיבנו דיין". נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי, לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו בקי. לכך אמר "לא תכירו".

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo284