ספר המצוות לאו רנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו רנה - לא להונות עבד שברח אלינו


שהזהירנו גם כן מאונאת העבד הבורח אליו, והוא אמרו יתעלה "עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו(דברים כג, יז). ולשון ספרי (שם) "לא תוננו" זו אונאת דברים. כי כמו שהזהיר יתעלה לאו לאונאת הגר לחולשתו וגנותו, הוסיף גם כן לאו שלישי באונאת העבד שהוא יותר חלוש הנפש ושפל יותר מן הגר, שלא תאמר זה העבד לא יתבייש מאונאת דברים.

ומבואר הוא שזה העבד שדיבר בו הכתוב ודין הגר שהזהיר מאונאתו, אמנם הם קיבלו התורה על עצמם והם גרי צדק.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo255