ספר המצוות לאו רנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו רנד - לא להסגיר עבד שניצל מעם אדוניו


הזהירנו מלהשיב עבד שברח מחו"ל לארץ ישראל לאדוניו. ואף על פי שאדוניו ישראל, אחר שברח מחוץ לארץ, לא יושב לו אבל ישחרר אותו ויכתוב עליו דמיו בחוב. והוא אמרו יתעלה "לא תסגיר עבד אל אדוניו(דברים כג, טז).

והתבאר בגיטין (דף מה.) שבעבד שברח מחו"ל לארץ ישראל הכתוב מדבר, שיהיה הדין בו שיכתוב שטר חוב בדמיו עליו ויכתוב לו גט חירות. ולא ישוב לעבדותו בשום פנים להסתופפו במקום טהור הנבחר בקבוץ הנכבד. ושם התבארו משפטי מצוה זו.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo254