ספר המצוות לאו עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו עד - שלא יעבוד זר במקדש

שהזהיר איש זר מעבוד במקדש, רוצה לומר כל איש אשר לא מזרע אהרן הוא. והוא אמרו יתעלה (במדבר יח, ד): "וְזָר לֹא יִקְרַב".

ובאר הכתוב שהעובר על לאו זה חייב מיתה בידי שמים, והוא אמרו יתעלה "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת". ולשון ספרי לעבודה עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר וזר לא יקרב. וכבר נכפלה האזהרה והעונש בזה הענין. והוא אמרו ולא יקרבו עוד בני ישראל לשאת חטא למות. וכבר התבארו בגמרא יומא העבודות שיתחייב בהם הזר מיתה. ואלו הן זריקה והקטרה ונסוך המים ונסוך היין. ובמקום ההוא ובפרק שני מזבחים התבארו משפטי מצוה זו.


קישורים[עריכה]


קיצור דרך: rmbm/lo74