ספר היובלים/מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ויסע ישראל ממושבו [חברון] בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:

ב[עריכה]

ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה:

ג[עריכה]

ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישב או ירד:

ד[עריכה]

ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף ואדם:

ה[עריכה]

ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב, ויאמר הנני:

ו[עריכה]

ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:

ז[עריכה]

אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך, אל תירא לך מצרימה:

ח[עריכה]

ויסעו בניו ובני בניו, וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:

ט[עריכה]

ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה, וילך ארצה מצרים:

י[עריכה]

וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:

יא[עריכה]

כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו:

יב[עריכה]

וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו [....]:

יג[עריכה]

אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:

יד[עריכה]

יעקב אביהם, ראובן בכור ישראל:

טו[עריכה]

ואלה שמות בניו, חנוך פלוא חצרן כרמי, חמשה:

טז[עריכה]

שמעון ובניו, ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צוהר שאול בן (הצפנזית) [הכנענית], שבעה:

יז[עריכה]

לוי ובניו, ואלה שמות בניו גרשון ומררי, ארבעה:

יח[עריכה]

יהודה ובניו, ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:

יט[עריכה]

יששכר ובניו, ואלה שמות בניו תולע פואה ושוב ושם [שמרון], חמשה:

כ[עריכה]

זבולון ובניו, ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל, ארבעה:

כא[עריכה]

ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:

כב[עריכה]

ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע, עם יעקב אביהם היו שלושים:

כג[עריכה]

ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:

כד[עריכה]

ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי, שמונה:

כה[עריכה]

בני אשר ימנה (ישוע) [ישוה וישלו] ובריעה ושרה אחותם, כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:

כו[עריכה]

ובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:

כז[עריכה]

ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה, אשר ילדה לו אוסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים, שלושה:

כח[עריכה]

בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם, אחד עשר, וכל בני רחל ארבעה עשר:

כט[עריכה]

ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב, דן ונפתלי:

ל[עריכה]

ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:

לא[עריכה]

וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:

לב[עריכה]

ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:

לג[עריכה]

וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:

לד[עריכה]

וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:

לה[עריכה]

אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:

לו[עריכה]

ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם:

לז[עריכה]

ובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים: