סנסן ליאיר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סַנְסַן לְיָאִי"ר
גימטריא להצעיר חיים יוסף דוד (י"ב)

סדר אשר נעשה באחת הערים לעורר הרחמים
בפקודת אנשי חסד מעלת שרי צבאות הגבירים הרמים
הפרנסים ראשי אלפי ישראל מִן הַפַּרְתְּמִים
והנה צור"ף כבוד אנשי חיל הגבירים הפקידים המפוארים
הי"ו לאורך ימים .
והן נסד"ר מהצעיר וזעיר
חיד"א ס"ט
יּוֹם הַמַּעֲשֶׂה בְּצֵל כְּנָפֶיךָ י"ח סיון שנת ה' יִשְׁמָר
צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (התק"ן)
פעולת צדיק הרב הגדול המפורסם
חיים יוסף דוד אזולאי
פה ליוורנו יע"א
שנת זכר עשה לנפלאותיו (התר"ב) לפ"ק
על ידי שלמה בילפורטי וחבריו

מדפיסים ומוכרים ספרים


סנסן ליאיר
מחבר חיים יוסף דוד אזולאי
שפת המקור עברית
שנת הוצאה 1790
מקום ההוצאה ליבורנו
קריאת היצירה
היברובוקס ספר אלקטרוני במאגר hebrewbooks
קטלוגים
הספרייה הלאומית ספר אלקטרוני באתר הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל    001156877
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


בס”ד
בשם ה’ נעשה ונצליח עזרי מעם ה’ עושה שמים

ראוי להפריש על כל צרה שלא תבא עדה שלימה כל בי עשרה, שיתענו ואלו יחידי סגולה המתענים ילמדו תנ"ך[עריכה]

(כמו שכתב הפרי חדש ריש הלכות ראש חודש)

תורה

פרשת וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה כולה, ופרשת צַו, עד לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי , ופרשת שלח וְכִי תִשְׁגּוּ עד עֲוֹנָה בָהּ.
ואחר כך פרשת נסכים הקודמת שם פרשת שלח ואחר כך התפלה אשר במורה באצבע בתוספת נופך, וזוֹ היא:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִיחַ שִפְתוֹתֵנוּ בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת חָשׁוּב וּמְקוּבָּל וּמְרוּצֶּה, כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ עוֹלָה וּשְׁלָמִים וְתוֹדָה וּמְנָחוֹת וּנְסָכִים. וְאִם נִתְחַיַּיבְנוּ חַטָּאת אוֹ אָשָׁם וַדַּאי אוֹ אָשָׁם תָּלוּי אוֹ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, תְּהֵא חֲשׁוּבָה קְרִיאָתֵנוּ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ הַקָּרְבָּן אוֹ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנִּתְחַיַּיבְנוּ. וְאִם לַאו יְהֵא חָשׁוּב כְּאִלּוּ קָרִינוּ בְּתוֹרָתְךָ לְבַד. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְכָל מַה שֶׁחָטְאוּ עָווּ וּפָשְׁעוּ כָּל הַקָּהָל, כִּי מִינוּ אוֹתָנוּ שְׁלוּחִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן בָּאנוּ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וּבִרְכֵּינוּ כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, לְבַקֵּשׁ תְּחִינָה וּסְלִיחָה בְּעַד כָּל הַקָּהָל, וְתַצִּילֵנוּ מִצָּרָתֵינוּ, וְרֵיוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לָנוּ.
אָנָּא, אַל תִּבְזֶה עֱנוּתֵינוּ, וְיַעֲמְדוּ לְפָנֶיךָ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לְהַמְלִיץ עָלֵינוּ, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. כֵּן יְהִי רָצוֹן. אָמֵן.

נביאים

ישעיה סימן ב', מן נָכוֹן יִהְיֶה , עד וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה .
סימן י"א, וְיָצָא חֹטֶר עד כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל .
ירמיה סימן ל"א, מן מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עד וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם .
יחזקאל סימן מ’, בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה עד סופו.
יואל סימן ג', מן וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עד סופו.

כתובים

משלי אֵשֶׁת חַיִל עד סופו.

משנה

אבות מדות תמיד, ראשי תיבות אמת.

תהלים

כל חמשה ספרים, ובתפלה שאחריהם יאמרו זה התוספת:
ותִקְרָא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ .
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעְסֶךָ וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִין וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר זוֹ (פלונית) כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִקְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ (יכוין בשם קרע שטן) וְתִגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת, וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל אֶת כָּל אוֹיְבֵינוּ וּמְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ. תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד (יכוין בשם תעאו) בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן . וְתִתֶּן בְּלֵב הַמֶּלֶךְ וְהַשָּרִים עֵצָה נְכוֹנָה לְיִשׁוּב הָעִיר הַזּוֹ וְתִשְׁקוֹט הָאָרֶץ. וְתַצִּילֵנוּ מִמִּלְחָמָה וּמִמָּצוֹר וּמִשְּׁבִי וּמִבִּיזָה וּמִכָּל הֶפְסֵד וּמִכָּל פַּחַד וְלֹא יִשָּׁמַע שׁוֹד וָשֶׁבֶר בְּעִיר זוֹ וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם תָּחוֹן עָלֵינוּ. וּבִזְכוּת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁקָּרִינוּ לְפָנֶיךָ וְסוֹדוֹתֵיהֶם תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל הֶפְסֵד. אֵל מָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְפָנֶיךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה, וְנִהְיֶה מְיוּשָׁבִים שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְכָל הוֹלְכֵי דְרָכִים וכו’.

בהעלות המנחה
בהוצאת ספר תורה לפני ההיכל יאמר מזמור יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה י"ב פעמים, ויכונו בכל פעם אות אחת משמות הקודש אלו איא ההד יונ ההי ובמזמור יכוין כונות אלו.
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. יַעַנְךָ יַהָוִהָ (נקוד הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי ) בְּיוֹם צָרָה (ראשי תיבות יבק גימטריא השמות הנזכרים), יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ. וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ. וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל. יְמַלֵּא יִהֵוִהָ (נקוד מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא ) כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. עַתָּה יָדַעְתִּי. כִּי הוֹשִׁיעַ יָהֹוֶהָ (נקוד אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא) מְשִׁיחוֹ. יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי, קָדְשׁוֹ בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע (ראשי תיבות יבק) יְמִינוֹ. אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים. וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יִהֲוֵהָ (נקוד תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד ) אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד (גימטריא יבק). יִהְוִהָ (ניקוד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן) הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ (ראשי תיבות יבק).
(יכוין בסוד חשמל כדי לשמרם מכל רע, בסוד אורפניאל גימטריא חשמל וכן יש ח"ש אותיות, מ"ל תיבות במזמור)
ואחר י"ב פעמים בכונה יאמר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲבִיר יַעֲקֹב, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּסְגוּלַת קְרִיאַת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוֹ (פלונית), וְתִשְׁמְרֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ. וְתַצִּילֵנוּ מֵרָעָה וּמֵרָעָב וּמִשְּׁבִי וּמִבִּיזָה וּמִכָּל פַּחַד וּמִכָּל צַעַר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל אֶת כָּל אוֹיְבֵינוּ, תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד (יכוין בשם תעאו) בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. וְתִתֶּן בְּלֵב הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים עֵצָה טוֹבָה וּנְכוֹנָה לָשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, וְתִתֵּן בְּלִבָּם רַחֲמָנוּת לְהֵטִיב אֵלֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל כְּשֶׁאָמַר וְאֶעֱשֶה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה מִתְפַּלֵל כְּשֶׁהָיָה יוֹאָב בַּמִּלְחָמָה, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, הוּא הַשֵּׁם שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, בְּשֵׁם הַזֶּה אֶקְרָא אֵלֶיךָ אהיה יהוה אדני יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. וּזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִהַמִּזְמוֹר הַזֶּה, וּנְקוּדוֹתָיו וְתֵיבוֹתָיו וְאוֹתִיּוֹתָיו וּטְעָמָיו, יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוֹ (פלונית) לְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה.
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, פְּדֵה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב מֵחֵימָה, וְהָפֵר תָּפֵר עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ. יִהְיוּ נֶגֶד פָּנֶיךָ צָרוֹתֵינוּ, וּרְאֵה בְעָנְיֵינוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. זְכָר נָא בָּנֶיךָ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיָּמִים. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. חַי וְקַיָּים, עֲשֵׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּשֵׁם אֲדֹנָי צְבָאוֹת לְנַצֵּחַ בּוֹ אוֹיְבֶיךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהִים צְבָאוֹת לְהַצִּילֵנוּ וּבְשֵׁם אֵל שַׁדַּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, לִשְׁמוֹר כָּל יִשְׂרָאֵל וּבִפְרַט יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזּוֹ (פלונית). בְּשֵׁם אהיה כֶּתֶר וּבְשֵׁם הויה תִּפְאֶרֶת וּבְשֵׁם אדני הֵיכַל קָדְשְׁךָ תְּשַגְּבֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, וְיַעַמְדוּ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לְהַכְנִיס תְּפִלָתֵינוּ לְפָנֶיךָ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְרוּבִּים, כְּדִכְתִיב, כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם . עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יהוה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

בשם ה’ נעשה ונצליח עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ

זכרון מזכרת דברים המועילים על כל צרה שלא תבא פרשת העבו"ר.[עריכה]

מפי סופרים וספרים ונֹפך שפי"ר דבר דבור . וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם , כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וגדול כח הצבור.

א[עריכה]

על כל צרה שלא תבא, יאמרו בעשרה צ"א פעמים וִיהִי נֹעַם וכולי יֹשֵׁב בְּסֵתֶר כלו, ויכפול פסוק אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, ויכונו לשם יאהדונהי גימטריא צ"א.

ב[עריכה]

יקראו פרשת העקדה בדמעה, ויאמרו פיוט עת שערי רצון כלו, ויאמרו וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה' וְזָרְקוּ (יכוין לצירוף היהו), ויאמרו, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּזְכּוֹר לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזּוֹ עֲקֵידָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמוּנַח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתַבִּיט בְּאֶפְרוֹ לְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתוֹשִׁיעֵנוּ מֵהַצָּרָה הַזּוֹ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ג
יאמרו על סדר אותיות העיר, אותיות מאלפא ביתא.
ד
יתמנו שני גבאים לגבות מהיחידים איש אשר ידבנו לבו לצדקה, ויחלקו המעות תיכף לצנועים ולומדים עניים.
ה
אם אפשר יקבלו תענית צבור שיתענו ליום פלוני, אפילו מכאן לכמה ימים.
ו
יעשו פדיון לשם העיר מק"ס מטבעות כסף, כמנין שמות הקדש אהוה אהיה יהוה אדני אל כסדר שעושין לחולה, ואחר כך יאמרו תפלה זוֹ:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים פֹּה עַל יְדֵי פִדְיוֹן זֶה, וּתְצַרֵף מַחֲשַׁבְתֵּינוּ הַטּוֹבָה לְמַעֲשֶה, כִּי לְךָ ה' חָסֶד . וְתַגְבִּיר חֲסָדֶיךָ עַל דִּינֶיךָ, וְיוּמְתְּקוּ הַגְבוּרוּת הַקָּשׁוֹת עַל יְדֵי פֶלֶא הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר הוּא חֲסָדִים גְדוֹלִים, וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרוֹבֶת דִּין כְּלָל. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ (פלונית) וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן פִּדְיוֹן זֶה בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּעִיר הַזוֹ. וּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה הַזּוֹ יַעֲלֶה לְרָצוֹן בְּעַד כְּלַל וּפְרַט כָּל נֶפֶשׁ מִיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשֵׁינוּ כְּדִכְתִיב וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְתִקְרַע כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינְךָ וּבֵין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (בשם קרע שטן), וְתָפֵר וּתְבַטֵּל עֲצַת כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה, וְקַלְקֵל מַחְשַׁבְתָם. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלֹא תַעֲשֶינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה.
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְכָל הַצְּדָקוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֹוּ וְיֵעָשֹוּ יִהְיוּ לְרָצוֹן וּלְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ לְהוֹשִׁיעֵנוּ וּלְהַצִּילֵנוּ וּלְרַחֵם עָלֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פַּחַד וּמוֹרָא בְּלֵב יוֹשְׁבֵי עָרֵי הַכְּנַעֲנִי בִּימֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּדִכְתִיב, וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב (יאמרנו י”ג פעמים ויכוין לשם הקדוש אספין היוצא ממנו) כֵּן תַּכְנִיס פַּחַד וּמוֹרָא בְּלֵב הַקָּמִים עָלֵינוּ, וּתְבַטֵּל עֲצָתָם, כְּדִכְתִיב, עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל . אָנָּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ, וּלְמַעַן זְכוּת שִׁבְעָה כּוֹרְתֵי בְרִית, וְתַצִּילֵנוּ מִצָּרָה זוֹ וּמִכָּל צָרָה.
ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה . ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ . ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ . יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

ז[עריכה]

עיקר הכל לתקן חטאות הצבור הנכשלים באיזה דבר. בקיצור גדול נזכיר איזה ענינים.

א לשמור עצמו ממאכלות אסורות ומבשולי גוים, אפילו דברים כשרים וכלים חדשים, שהוא אסור גמור, כמו שכתוב בשלחן ערוך יורה דעה סימן קי"ג, ומגבינות עכו"ם אפילו העמידום בעשבים, כמו שכתוב ביורה דעה סימן קט"ו.
ב שלא להעביר תער על כל זקנו כלל, כמו שכתוב בשלחן ערוך יורה דעה סימן קפ"א, ובכל פעם עובר ה' לאוין, ואם עושה ב’ פעמים בשבוע, עובר ת"ק לאוין לשנה.
ג להתרחק מהעריות הרבה מאד מאד, כמו שכתוב בשלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א.
ד שלא לישבע לשוא או לשקר, שהוא חמור מכל העבירות, ונפרעים ממנו וממשפחתו וכו', כמו שכתוב בשלחן ערוך סימן פ"ז דין ך'.
ה לשמור שבת במחשבה בדיבור ובמעשה, ואסור לומר לגוי או לרמוז לעשות מלאכה, ואפילו עושה מעצמו אסור ליהנות, כמו שכתוב בשלחן ערוך אורח חיים סימן רע"ו וסימן ש"ז.
ואסור לצאת מהעיר בפאצוליט"ו וכיוצא, כמו שכתוב בשלחן ערוך סימן ש"א דין כ"ג.

ו אסור לשיח בעוד ששליח צבור חוזר התפלה, וגדול עונו מנשוא, כמו שכתוב בשלחן ערוך סימן קכ"ד דין ז', וצריך ליזהר שלא להפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח, כמו שכתוב סימן נ"א דין ד'. ובשעת קריאת התורה אפילו בין העולים, כמו שכתוב סימן קמ"ו.
ז זמן קריאת שמע שחרית, משיראה חבירו הרגיל קצת ברחוק ד' אמות, עד רביע היום מעמוד השחר, כמו שכתוב סימן נ"ח ואחרונים.
ח זמן תפלת מנחה, עד חצי שעה אחר חצות, לסברת המקילים, כמו שכתוב בשלחן ערוך אורח חיים סימן רל"ג.
ט שלא לשתות סתם יינם, כמו שכתוב ביורה דעה סימן קכ"ג, והיא מגזרת י"ח דבר שאין להם ביטול, אפילו אם יבא אליהו הנביא זכור לטוב אין שומעין לו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שמאבד גן עדן. ונוסף עוד, שרבנים גדולים מרן בעל השלחן ערוך ורבני צפת ושׂלונוקי וקושׂטאנדינא ואשכנז, החרימו לשותה סתם יינם. ובספר הזכרונות האריך לבטל כל טענות הבל ורעות רוח השותים, עיין שם ובספר יין המשומר.
יוד חיוב תלמוד תורה על כל איש ישראל, אפילו עני, אפילו בעל יסורין, חייב לקבוע זמן ללמוד תורה ביום ובלילה, כמו שכתוב ביורה דעה סימן רמ"ו.
ואמר אליהו הנביא זכור לטוב כל הצרות הבאות לצבור ויחיד, הכל הוא בעון ביטול תורה שנאמר בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת . ובעל נפש יתעורר מתרדמתו, וישוב אל ה' לעסוק בתורה ומצות לשמו יתברך.
ה' ברחמיו יזכנו לקיים מצותיו, ולעשות נחת רוח לפניו, ולעסוק בתורה לשמה תורת חיים.

נֻסְחֵי תפלות פשוטות. לדרישת יראי ה' סדרתים ועולו"ת מועטות.[עריכה]

א תפלה לפני החופה ושבעה ברכות[עריכה]

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחְדָא שֵׁם י”ה בְּו”ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לִישָא אִשָּׁה בְּקִדּוּשִׁין לְקַיֵּים מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ לִיקַח אִשָּׁה בִּכְתוּבָּה וְקִדּוּשִׁין, וְזוֹ הַכָנָה לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ, וְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶה הַנִּלְווֹת וְנִמְשָׁכוֹת מִלְּקִיחַת אִשָּׁה. וְהִנֵּה עָשִיתִי הַבָּא מִיָּדִי, וְאַתָּה בְּרב רַחֲמֶיךָ תִּטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ. וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּים מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְכָל הַמִּצְוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת, וּתְבָרְכֵנּוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ. וּתְקַיֵּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא תְאוּנֶה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶיךָ. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְקַדְּשָׁהּ בְּטַבַּעַת זהב כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְלִהְיוֹתֵינוּ תַּחַת חוּפָּה בִּזְמַן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְקוֹדֶם לָהֶם בִּרְכַּת אֵירוּסִין. וְיָדַעְנוּ כִּי כָל פְּרַט וּפְרָט רַבּוּ סוֹדוֹתָיו וּרְמָזָיו וּבָשָר אֲנַחְנוּ וְלֹא בִינַת אָדָם לָנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּקַבֵּל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּאִלּוּ כִּיוַּונְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין וְדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מְכַוְּונִים בַּכֹּל לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּשְׁמְרֵנוּ מִכָּל חֵטְא, וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבִפְרַט בְּז' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם תַּקָּלָה וְשׁוּם מִקְרֶה רָע וְתַצִּילֵנוּ מְעַיִן הָרָע, וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם יְהִי עָלֵינוּ סִתְרָה . צִנָּה וְסֹחֵרָה . וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ .

ב כשנכנסה האשה בחדש ג' לעיבורה[עריכה]

לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶ"ת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹ"ל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ .
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֲנִי מִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִסֵּא רַחֲמֶיךָ, וַהֲגַם שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי כְּלָל, שַׂמְתִּי רַחֲמֶיךָ לְנֶגֶד עֵינַי, כִּי רַחוּם אָתָּה. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל עוּבָּרוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרַט עַל אִשְׁתִּי פלונית בת פלונית וְתָקֵל מֵעָלֶיהָ צַעַר הָעִבּוּר וַעֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ שֶׁיִּתְקַיֵּים הָעוּבָּר בִּבְרִיאוּת, וְיִגָּמֵר לְטוֹבָה בְּכָל אֵיבָרִים וְגִידִים, וְהַכֹּל מְתוּקָּן וְלֹא תַפִּיל אִשְׁתִּי לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַמְרוּבִּים, בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אלחד, וְיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, וְלֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ . כֵּן יְהִי רָצוֹן.

ג כשנכנסה לחדש ט' לעיבורה יאמר
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עַל כָּל עוּבָּרוֹת הַיּוֹלְדוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרַט עַל אִשְׁתִּי פלונית בת פלונית וּבְעֵת לִדְתָהּ תָּקֵל מֵעָלֶיהָ צַעַר הַלֵידָה, וְתֵלֵד בְּנָקֵל בְּלִי שׁוּם צַעַר, בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה עוּבָּרָהּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמַזָּל טוֹב לָנוּ וְלַוָּלָד וְלֹא יֶאֱרַע לָהּ וְלֹא לַוָּלָד שׁוּם צַעַר וְשׁוּם נֶזֶק וְשׁוּם מִקְרֶה רַע חַס וְשָׁלוֹם. אֵל מָלֵא רַחֲמִים יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עַל אִשְׁתִּי הַנִּזְכֶּרֶת וְתַצִּילָהּ מִכָּל כְּאֵב וְטִירוּף וּבֶהָלָה וְתֵצֵא הַשִּׁלְיָא בִּזְמַנָּהּ, וְתִהְיֶה בְּרִיאָה וְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה . וּבְשֵׁם אראריתא תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵינוּ וְתַעֲנֶה עֲתִירָתֵנוּ, כִּי רַחוּם אָתָּה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יהוה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

ד כשיושבת על המשבר
יאמר שנים עשר פעמים מזמור יַעַנְךָ , ככתוב לעיל בקונטרס זה, ויכוין בכל פעם אות מהשמות ובנקוד הויות, ולא ישנה המזמור ללשון נקבה, אלא יאמרנו ככתוב שם, ואחר כך יאמר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת, שֶׁתַּעֲשֶה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּלְמַעַן קְדוּשַׁת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, וּשְׁמוֹתֶיךָ הקדושים הַכְּתוּבִים בּוֹ וְהַמְצוֹרָפִים בּוֹ, וְשֵׁמוֹת הַקֹדֶשׁ אֲשֶׁר כִיוַּנְתִּי בְּצֵירוּפָם שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן י"ב, וּתְרַחֵם עַל פלונית בת פלונית הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר צוֹעֶקֶת בְּחֶבְלֶיהָ.
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, תּוֹצִיאָהּ מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה, וּבִזְכוּת אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, תְּרַחֵם עָלֶיהָ, וְתִזְכְּרֶנָּה לְטוֹבָה, וְתִפְקְדֶנָּה לִבְרָכָה, כִּי עֵינֶיהָ לְךָ תְלוּיוֹת כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֶיהָ כָּל גְּזֵירוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּשֵׁם קרע שטן. וְתַצִּילָהּ מִכָּל צַעַר, וְיֵצֵא הַוָּלָד לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּמְבוֹרֶכֶת לָנוּ וְלַוָּלָד, וְאַחַר כַּךְ תֵּצֵא הַשִׁלְיָא בְּנָקֵל. וּכְשֵׁם שֶׁשָׁמַעְתָּ מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, כֵּן תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵינוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. מאן דעני לאמך הוא יענה יתך. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

ה תפלה לסנדק
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחְדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵה אָנֹכִי בָּא לִהְיוֹת סַנְדָק וְאֶהְיֶה כִּסֵא וּמִזְבֵּחַ לַעֲשֹוֹת עַל יְרֵכַי הַמִּילָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִהְיֶה מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל כָּל חֲטֹאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי וּבִפְרַט מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּירֵכַי וּבְאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ. וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ כִיוַנְנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם. וּתְהֵא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה כִּקְטוֹרֶת סַמִים כְּדִכְתִיב גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת , וּכְתִיב גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. וְתְקַיֶּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

ו תפלה קודם המילה
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחְדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּים מִצְוַת עֲשֵׂה וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ , לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וַהֲרֵינִי מוֹסֵר בְּנִי לַמּוֹהֵל, וְאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתוֹ שָׁלִיחַ גָמוּר שֶׁיִּמּוֹל אֶת בְּנִי כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת . וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ קִיַּימְתִּי מִצְוָה זוֹ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין בְּמִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה וּמְצִיצָה. וְיִתְגַּלּוּ הַחֲסָדִים בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים. וּתְהֵא מִצְוָה זוֹ חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ וְתַשְׁפִּיעַ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לַיֶּלֶד. וְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטוֹב יְבָרֵךְ הַיֶּלֶד לִשְׁמוֹר בְּרִיתוֹ וְשֶׁלֹּא יֶחֱטָא כְּלָל. וּתְזַכֵּנִי לִי וּלְאִמּוֹ לְגַדְּלוֹ לְתּוֹרָה וּלְמִצְוֹת, וְיִהְיֶה חָכָם וְחָסִיד וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּבָרִיא מַזָּלֵיהּ, וְנִשְמַח בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ וְנַגִּיעֵהוּ לְחוּפָּה. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' לְקַיֵּים מִצְוֹתֶיךָ וּבְיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה בָּאתִי הַיּוֹם לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תְּבָרְכֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּתְשַמְּחֵנוּ בַּעֲבוֹדָתֶךָ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא, וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּים כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

ז לפדיון הבן
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחְדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּים מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁצִיוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. וַהֲרֵינִי נוֹתֵן ה' סְלָעִים לַכֹּהֵן סוֹד הַחֶסֶד. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ כִּיוַנְתִּי בְּכָל כַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְמִּצְוָה זוֹ וְתַעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּה וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ בְּכֹחַ שֶׁאֲנִי מְקַיֵים מִצְוָה זוֹ לִפְדּוֹת פֶּטֶ"ר רֶחֶם, יִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים הָעוֹלִים בִּכְלָלוּתָם פֶּטֶ"ר, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַיֵּים מִצְוָה זוֹ יִהְיֶה לָהֶם מָנוֹחַ וְנַחַת רוּחַ, וְתַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ קַיְּימוּ מִצְוָה זוֹ בְּפוֹעַל, כִּי רַחוּם אָתָּה. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְתִנְצוֹר לִבְנִי הַבְּכוֹר שֶׁאֲנִי פּוֹדֶה אוֹתוֹ מִכָּל רָע. וְיִהְיֶה פָּדוּי וּמְשׁוּחְרָר מִהַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמִכָּל רָע וּתְגַדְּלֵהוּ לְתּוֹרָה וּלְמִצְוֹת, וְתִתֵּן בִּי כֹּחַ לְהַדְרִיכוֹ לַעֲבוֹדָתְךָ וְלַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ. כֵּן יְהִי רָצוֹן.

ח למי שהוא ספק בכור ולא פדאו אביו.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי בָּשָר אֲנָחְנוּ וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה וְאַנְשֵׁי אֱמֶת דְכָל רָז לֹא אָנֵס לְהוּ נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ. וְהִנֵּה לְקוֹל הַסִיפּוֹ"ר וּסְפִירַת דְבָרִים נִכְנַסְתִּי בַּסָּפֵק שֶׁאֶפְשַׁר שֶׁאֲנִי בְּכוֹר וְחַיָּיב בְּפִדְיוֹן. וְלָכֵן לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, הֲרֵינִי נוֹתֵן שִׁיוְויִ ה' סְלָעִים לַכֹּהֵן בַּעֲבוּר פִּדְיוֹנִי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלַי, וּתְקַבֵּל מַעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶה לְרָצוֹן, וְתַעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ כִיוַנְתִּי בְּכָל הַכַּוָּונוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּרַחֵם עָלַי וְתִתֶּן לִי חַיִּים אֲרוּכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִילוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, וְתִפְדֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל צָרָה וּמִכָּל חוֹלִי וְנֶגַע וּמַחֲלָה, וּתְקַיֵּים בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

ט נֻסַּח עננו בג’ צומות בדרך קצרה

עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, וְעַל יְדֵי זֶה חָרַב עִירֵנוּ וְשָׁמֵם מִקְדָּשֵׁנוּ. אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הִטוּ אֵלֶּה וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ וּכְמוֹ צַעַר בְּנַפְשֵׁינוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִיטוּל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה זֶה כַּמָה מֵאוֹת שָׁנִים, וְזֶה צַעַ"ר הַשָּׁמַיִם , אֲהָהּ עָלֵינוּ. לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבוּשָׁה וְחֶרְפָּה וּכְלִימָה וּבְדֶמַע לֵב נְבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ מְרַחֵם. אָנָּא ה' יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא מִיעוּט חֶלְבֵּינוּ וְדָמֵינוּ הַמִּתְמַעֵט בְּתַעֲנִיתֵנוּ הַיּוֹם, כְּחֵלֶב מוּנַח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁתְּכַפֶּר בּוֹ כָּל חַטֹּאתֵינוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. אַל תֵּפֶן לְרִשְׁעֵנוּ וכו'.

י תפלה על חולה פשוטה שסדרתי יסודתה בהררי קדש

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהָוְהָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל פלוני בן פלונית וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶיךָ. וּתְבַטֵּל מֵעַל פלוני בן פלונית כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל פלוני בן פלונית הַמּוּטָל עַל עֶרֶשֹ דְּוָי וְתִרְפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (ראשי תיבות רפ"ח למתק ולהעלות רפ"ח ניצוצין). וְתְקַיֶּים בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ (יכוין כי עֶרֶשׂ יהפך עשר. דְּוָי יו"ד). וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב אָחוּז בְּתִפְאֶרֶת, משֶׁה אָחוּז בְּנֵצַח, אַהֲרֹן בְּהוֹד, תְּרַפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשׁוֹ. וּבְכֹחַ שְׁנַיִם וְעֶשְרִים אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, תִּפְתַּח לפלוני בן פלונית שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, שַׁעֲרֵי בְרִיאוּת, שַׁעֲרֵי גִּילָה, שַׁעֲרֵי דְּרוֹר, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר, שַׁעֲרֵי זְכוּת אָבוֹת, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי כַּפָּרָה, שַׁעֲרֵי לֵב טָהוֹר, שַׁעֲרֵי מְחִילָה, שַׁעֲרֵי נְעִימוּת, שַׁעֲרֵי סְמִיכָה, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵימָה, שַׁעֲרֵי שִׂמְחָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. וְכָל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָה הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ יִזָּכְרוּ לִפְנֵי כִסֵּא רַחֲמֶיךָ לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדוֹ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אוֹיְבָיו, ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ לאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲשֶׁר הוּא יְסוֹד הַכֹּל וְעִיקָר הַכֹּל וְשֹׁרֶשׁ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה הכל (יכוין כי יש בו ד' אותיות אלף הא יוד הא וכחו גדול פשוט או מורכב לכל דבר וסודו שהוא סוד היחוד) שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵימָה לְחוֹלֶה הַזֶּה פלוני בן פלונית וְתַעֲמִידֵהוּ עַל עָמְדוֹ וִיחִי מֵחוֹלְיוֹ. וְיָדַעְנוּ כִּי אֵין אָנוּ כְּדַאִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל עַצְמֵנוּ וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים אָמְנָם שַמְנוּ רַחֲמֶיךָ נֶגֶד עֵינֵינוּ כִּי רַחוּם אָתָּה וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. לָכֵן בְּבֹשֶׁת פָּנִים אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַל פלוני בן פלונית הַחוֹלֶה הַזֶּה. אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ, וְתַבְרִיאֵהוּ וְתַחְלִימֵהוּ וּתְחַזְּקֵהוּ וּתְאַמְּצֵהוּ וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יהוה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

יא דברים המועילים לרפואה בסייעתא דשמיא.

א ייחד עשרה אנשים שיתענו ויקראו תהלים בנעימה לרפואתו.
ב ילמדו פסוקי התהלים מאותיות שמו מספר ליקוטי תהלים.
ג פדיון נפש על יד ירא שמים וחכם.
ד יעשה תרנגול כפרה עליו כדרך שעושים בערב יום הכפורים.
ה ידליק נר לפני ההיכל לרפואתו.
ו יתנו צדקה בעדו כאשר יוכלון שאת.
ז שינוי השם על ידי חכם וירא שמים בכונה גדולה, להמשיך לו נפש חדשה מקדושה, ויתאמץ מאד בכונת ויעבור וי"ג מדות לעורר הרחמים.
ח ילמדו מזמור יענך י"ב פעמים ככתוב לעיל תחלת קונטרס זה, ויאמר אחר כך תפלה לרפואתו.
ט עוד יוסיף אחר זה לעשות פדיון נפש ורחמין למבעא.

תפלה לומר במוסף ראש השנה ויום הכפורים בעת אמירת שליח צבור מפני חטאינו ווידוי של יום הכפורים הלא הם מתוקנים כסדרן בספר כף אחת.

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.