נדרים פט א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה כיצד אמרה הריני נזירה לאחר ל' אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך ל' הרי זה מופר נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר:
גמ' תניא אלמנה וגרושה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת ר' ישמעאל אומר יפר ור"ע אומר לא יפר וסימנא ילל"י אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה ר' ישמעאל אומר לא יפר ורבי עקיבא אומר יפר אמר רבי ישמעאל הרי הוא אומר (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה וגו' עד שיהא נדר בשעת אלמנות וגרושין ר"ע סבר הרי הוא אומר (במדבר ל, י) כל אשר אסרה על נפשה עד שיהא איסורי נדר בשעת אלמנות וגרושין אמר רב חסדא מתני' ר' עקיבא היא אביי אמר אפילו תימא רבי ישמעאל מתניתין תליא נפשה ביומי ברייתא תליא נפשה בנישואין שלמו יומי ולא נתגרשה שלמו יומי ולא מיתנסבא זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל בנערה המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאין הבעל מיפר בקודמין:
מתני' תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה נערה ובגרה והיא יתומה
רש"י (ריב"ן)[עריכה]
נדרה והיא ברשות הבעל - שהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:
אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופר - ואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הכדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:
יזה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה - מפרש בגמ' לאיתויי מאי:
גמ' רבי ישמעאל אומר יפר - דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:
ר' עקיבא אומר לא יפר - דבתר קבלת הנדר אזלינן:
וסימניך ילל"י - כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר:
אשת איש שאמרה - בזמן שהיא אשת איש כו':
ר' ישמעאל אומר לא יפר - אין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה:
ר' עקיבא אומר יפר - דבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל:
עדי שיהא נדר - כלומר קיום הנדר: ורבי עקיבא סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על נפשה שיהא איסור הנדר. קבלת הנדר והכי נמי דייקינן במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא היא:
אפי' תימא ר' ישמעאל - מתני' בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר שלשים יום אהכי קאמר אינו יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים דין הוא שיפר איכא למימר כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה ואהכי לא יפר:
זה הכלל דקתני - באידך פירקין (לעיל דף עא.) גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה:
זה הכלל דקתני הכא - גבי ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה שאין הבעל מיפר בקודמין:
מתני' ט' נערות נדריהן קיימין - שאין יכול להפר להן:
בוגרת והיא יתומה - נערה בוגרת והיא יתומה.
ר"ן[עריכה]
נדרה בו ביום. ביום שנשאת וכדאוקים לה בפרק נערה המאורסה בשנשאת ונתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין ואי הך חזרה דאירוסין בלחוד היא נמי אינו יכול להפר בשותפות האב דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה וכי קתני נדרה בו ביום לרבותא נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות אביה קודם שנדרה אפי' הכי כיון שנשאת אין לה תקנה אפי' באותו יום עצמו:
גמ' ר' ישמעאל אומר יפר. דסבירא ליה דבתר חלות הנדר אזלינן ולא בתר אמירה:
רבי עקיבא אומר לא יפר. דאזלינן בתר אמירה:
עד שיהא נדר בשעת אלמנות וגירושין. ונדר היינו חלות הנדר הילכך בין ברישא בין בסיפא בתר חלות הנדר אית לן למיזל:
עד שיהא איסור הנדר. כשהיא אוסרת עצמה בנדר שהכל הולך אחר שעה שהוא נודר:
מתניתין מני ר' עקיבא היא. דאזיל בתר שעת אמירה:
אפי' תימא רבי ישמעאל. דכי אזיל ר' ישמעאל בתר חלות הנדר ה"מ כי תליא נפשה בנשואין או בגירושין הלכך כיון שאי אפשר לאמירת הנדר וחלות הנדר שיהו ברשות אחד ס"ל לרבי ישמעאל דאזלינן בתר חלות הנדר אבל מתני' דלא תליא נפשה אלא ביומי ואפשר דשלמו יומי ולא מנסבא שלמו יומי ולא מיגרשא ונמצא שתהא אמירת הנדר וחלותו ברשות אחד אפילו כשנשתנה הרשות שנשאת או נתגרשה מודה רבי ישמעאל דבתר אמירה אזלינן ולא בתר חלות כיון שבתחלתו היה ראוי הנדר לחול באותו רשות שהיה בשעת אמירה:
ולענין הלכה קיימא לן כרבי עקיבא הילכך אפי' אומרת הריני נזירה לכשאנשא או לכשאתגרש בתר שעת אמירת הנדר אזלינן בין לקולא בין לחומרא:
זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה. בפרקין דנערה המאורסה הוא דתנן זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה. לאתויי הלך האב עם שלוחי הבעל שאע"פ שהיא עם שלוחי הבעל כיון שאף האב או שלוחיו הלכו עמה לא יצתה מרשות אביה דאביה ובעלה מפירין נדריה:
זה הכלל דקתני גבי אלו נדרים. כלומר בפרקין דהכא לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל דכיון שמסרה להם שוב אין לאביה רשות בה דהוי לה הך מסירה כנשואין שהבעל מפר בנדרים שתדור מנשואין ואילך אבל נדרים שנדרה כבר לא שאין הבעל מפר בקודמין ובשותפותיה דאב נמי לא דבהך מסירה יצאה מרשות אביה ושוב אין לו זכות בה:
מתני' תשע נערות נדריהן קיימין. הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומה ממש ובוגרת דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה ורבנן לא מנו אלא הנך תלתא דאמרן כדאיתא בגמרא אלא דרבי יהודה פליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא ואמרינן בירושלמי שאף רבי יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים:
בוגרת והיא יתומה. שנדרה כשהיא בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שנשאת ונתאלמנה או נתגרשה דכיון דנשאת שוב אין לאביה רשות בה:
נערה ובגרה והיא יתומה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכן והיא יתומה בחיי האב וכדכתיבנא:
תוספות[עריכה]
אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום. פירוש אם אשה שאמרה כן ונתגרשה קודם שיגיעו שלשים יום הרי זה מיפר קודם שיגרשנה:
נדרה וגרשה בו ביום והחזירה בו ביום. בפירקין דלעיל (דף עב.) מוקמינן לה בנשואה ואינו יכול להפר דאין בעל מיפר בקודמין ובגמרא מפרש [זה הכלל] לאיתויי מאי:
תניא כו' לכשאנשא רבי ישמעאל אומר יפר. דאזלינן בתר שעתא דחייל הנדר:
רבי עקיבא אומר לא יפר. דאזלינן בתר שעתא שנדרה:
עד שיהא נדר. שיחול בעודה אלמנה וכיון דלא חל שניסת יפר:
כל אשר אסרה על נפשה. בהאי קרא דנדר אלמנה כתיב שיהא איסור הנדר נזירות בשעת אלמנות דאזלינן בתר שעת הנדר:
ברייתא תליא נפשה בנישואין. כלומר עד כאן לא קאמר ר"ש הריני נזירה לכשאנשא דיפר משום שאי אפשר לנדר לחול באלמנותה הילכך קרינא ביה נדר באלמנות:
מתניתין תליא נפשה ביומי . ויכול להיות שישלמו הימים בעודה אלמנה וכן בסיפא איכא לשנויי בכה"ג:
זה הכלל דקתני גבי נערה. בפירקין דנערה דלעיל דקתני כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה ולא אמרינן דמסירתה לשלוחי הבעל הוי קירוב דנישואין ויצאה מרשות אב:
זה הכלל דקתני גבי נדרים. כלומר הכא לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה וגירשה והחזירה דאין בעל מפר דיצאה כבר מרשות האב כיון שמסרה לשלוחי הבעל הרי הוא כאילו נכנסה לחופה:
תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים [נערה ובגרה ואביה קיים] נערה והיא יתומה [נערה בוגרת והיא יתומה] עד כאן הגי'. ה"פ ט' מיני נערות מיהו אין בהם חידוש בכולם אך השמיענו התנא בכל הצדדין שיוכל למצוא ובוגרת נמי בכלל נערות פי' בוגרת והיא יתומה ונדרה אחר שנתיתמה א'. בוגרת ומת אביה כלומר בוגרת שנדרה ואחר הנדר מת אביה ב'. נערה שלא בגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ומת אביה אחר הנדר ובאתה לשאול על נדריה בעודה נערה ג'. נערה ובגרה ומת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ואח"כ בגרה ובאת לשאול אחר שמת אביה דאביה מת אחר הבגר ד'. נערה שמת אביה פירוש נדרה כשהיא נערה ושוב אחר הנדר מת אביה ובגרה ואחר שבגרה באת לפנינו לשאול על נדרה ה'. בוגרת ונדרה ואביה קיים ו'. נערה בוגרת פירוש נדרה כשהיא נערה ובגרה אחר הנדר ואביה קיים ובאה לשאול בעוד אביה חי ז'. נערה והיא יתומה פירוש נערה שנתיתמה ונדרה אחר שנתיתמה ח'. נערה בוגרת והיא יתומה פירוש נדרה כשהיא נערה ובשעת הנדר היא יתומה ובגרה ובאת לשאול על נדרה אחר שבגרה הרי לך תשע נערות חלוקות ולא ראי זו כראי זו וכולן נדרן קיימין ואין אב יכול להפר:
עין משפט ונר מצוה[עריכה]
מתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק יא (עריכה)
נו א מיי' פי"ג מהל' נדרים הל' יז, סמג לאוין רמב, טוש"ע יו"ד סי' רלד סעי' לד:
נז ב מיי' שם פי"א הל' יב, סמג שם, טוש"ע שם סעי' יד:
נח ג מיי' שם פי"ג הל' יח, סמג שם, טוש"ע שם סעי' לה:
נט ד מיי' שם, טוש"ע שם סעי' לד:
ס ה ו מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה כב, סמג לאוין רמב, טוש"ע יו"ד סי' רלד סעי' ח:
ראשונים נוספים
פירוש הרא"ש
נדרה בו ביום כו' והחזירה בו ביום. ואח"כ שמע את נדרה אינו יכול להפר כיון שיצאה לרשות עצמה בין נדרה להפרה דאין הבעל מפר בקודמים דינא הכי כדפירש באשה היושבת תחת בעלה ונדרה וגרשה בעלה והחזירה ואח"כ שמע אע"ג דהנדר היה בבית אישה אינו מפר כיון דהפסיקו גירושין בין נדר לשמיעה ומיהו מדנקט נדרה בו ביום משמע דאיירי בארוסה ואין האב והארוס מפירין אי גירושין כהקמה דמו ואי גירושין לאו כהקמה דמו מוקי לה לעיל בשנשאה:
גמ' רבי ישמעאל אומר לא יפר. דאזיל בתר חלות ובאותה שעה גרושה היא:
רבי עקיבא אומר יפר. דאזלי' בתר שעת הנדר:
מתני' דתליא נפשה ביומי. דאמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום ואפשר דלאחר שלשים יום תהיה תחת בעלה הילכך מפר לה ואע"פ שנתאלמנה או נתגרשה הוי הפרה אבל כשאמרה הריני נזירה לכשאתגרש דאי אפשר לנדר לחול בעודה תחתיו לא מצי מפר והאי טעמא נמי שייך ברישא:
זה הכלל דקתני גבי נערה המאורסה. לעיל בפרק נערה דקתני זה הכלל כל שלא יצתה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה:
לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל דעדיין לא יצתה מרשות האב ואם נדרה בדרך ונתגרשה ונתארסה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
זה הכלל דקתני גבי אלו נדרים. היינו הך דמתני' לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל כיון דיצתה מרשות האב ואם נדרה וגרשה והחזירה אין לה הפרה דמרשות האב יצתה ואין הבעל מפר בקודמין:
מתני' תשע נערות נדריהם קיימין. נערות לאו דוקא. ראשונה בוגרת והיא יתומה ונדרה אחר שנתיתמה. שנית בוגרת ומת אביה ואחר הנדר מת אביה. שלישית בוגרת ומת אביה נדרה כשהיא נערה ובגרה ואח"כ מת אביה. ד' נערה שלא בגרה ומת אביה נדרה כשהיא נערה ומת אביה ואח"כ בגרה ובאת לשאול על נדרה. ה' נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה נדרה כשהיא נערה וכבר מת אביה ואח"כ בגרה. ו' בוגרת ואביה קיים ונדרה. ז' נערה בוגרת ואביה קיים נדרה כשהיא נערה ובגרה. ח' נערה שלא בגרה והיא יתומה ובאת לשאל בעודה נערה. ט' נערה בוגרת והיא יתומה ובאת לשאל אחר שבגרה ואין חדוש בכל אלו הנערות אלא התנא נקט כל אלו הנשים שנדריהם קיים וזהו כללם וכך ראוי לסדרם במשנה שלש שנדרו בבגרות בוגרת יתומה שנדרה בוגרת שנדרה ומת אביה בוגרת ואביה קיים. וארבע שנדרה בנערות ובגרה ומת אביה ובאת לשאל. נערה ומת אביה ובגרה מת אביה אחר הנדר ובגרה ובאת לשאל נערה יתומה ובגרה בשעת הנדר היתה יתומה ובגרה ובאת לשאל. נערה בוגרת ואביה קיים נדרה בנערות ובגרה ואביה קיים. ושתים שבאו לשאל בנערות נערה יתומה נערה ומת אביה:
תוספות רי"ד
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/נדרים (עריכה)
זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים דאתויי גם גבי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאין הבעל מיפר בקודמין פי' כשם שאם היתה נשואה ונדרה וגירשה בו ביום והחזירה בו ביום אמרי' כיון שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אין יכול להפר משום דאין הבעל מיפר בקודמין והאי שעתא דנתגרשה דחל עלה נדרא חשבינן לה כאלו נדרה כשהיא גרשוה והחזירה שאין הבעל מיפר בקודמין הם הכי נמי אם מסרה האב לשלוחי הבעל כבר יצאה מרשות האב ואם נדרה לאחר שמסרה וגירשה בעלה כבר נתקיימו נדרי' שעה אחת שאל חזרה לרשות אביה כשגירשה דמסירה כנשואין דמיא ומפקא מרשות אב ועכשיו כשמחזירה בעלה נמי ומקדשה אינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין ואי לאו דמסירה ככניסה דמיא היתה חוזרת לרשות האב כדתנן מה הבעל נתרוקנה הרשות לאב וכשהחזירה היו מפירין שניהן כדתנן נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שאל יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ומה לי בעלה האחרון ומת לי הוא אבל עכשיו שיצאת שעה אחת במסירתה לרשות עצמה אינה חוזרת לרשות אביה ובעלה לבדו אינו מיפר בקודמין:
פיסקא תשע נערות נדריהן קיימין פי' האי דקתני נערות למעוטי קטנות דאין נדריהן כנדר אבל גם הבוגרות הן בכלל ואי זו היא שנדרה קיים כל שיצאת מרשות אביה והן ג' נערות נערה שהיא יתומה בחיי האב כגון שנישאת ונתאלמנה או נתגרשה ועדיין היא נערה שהנשואין הן מוציאין מרשות האב הלכך אע"פ שהיא נערה אין לאביה בה רשות ונדרה קיים ונערה שמת אביה שהיא יתומה ממש נדרה קיים שכיון שמת אביה אין לאחר בה רשות שאין אדם מוריש זכות בתו לבניו והבוגרת נדרה קיים שהבוגרת מוציאה מרשות האב והבוגרת תלוי' בשני ענינים או בזמן או בסימנין באיזה מהן שקודם הויא בוגרת ויוצאה מרשות אב הזמן הוא ו' חדשים אחר הנערות שלאחר שעברו לקטנה י"ב שנים ויום א' היא ראוי' להיות נערה אם תבאי שתי שערות שאלו הביאתן קודם י"ב שנה ויום אחד הויא שומא בעלמא והיא קטנה ומאחר שהביאה שתי שערות אם שהתה ששה חדשים אע"פ שלא הביאה שום סימני בוגרת הייא בוגרת כדאמר בפ' אלו נערות בה' נערה שנתארסה אמר שמואל אין בין נערות לבוגרת אלא ששה חדשים בלבד ואמרינן התם וכ"ת בציר הוא דליכא הא טפי חדשים והסימנין הן כדתנן בפ' יוצא דופן משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תינוקת בוחל אלו ימי הנעורים בזו אביה זכיי' במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה צמל כיון שבגרה אין לאביה בה רשות ואיזהו סימנה ריה"ג אומר משיעלה הקמט תחת הדר ר"ע אומר משיטו הדדין בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת ר' יוסי אור כדי שיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור ואמרו בגמרא שאלו אמר ר' הלכה כדברי מי אמר להן הלכה כדברי כולן להחמיר שאם הי' בא אחד מכל הסימנין הללו והיא בוגרת ויצאה מרשות האב והסימנין הן אמרון בלא זמן שאע"פ שאל השלים זמן הנערות שהיא ששה חדשים אם הקדימה להביא אדם מן הסימנין הללו היא בוגרת ולהכי נאמרו הסימנין הללו שאם ע"י זמן הא אמרי דאין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד ומה צורך לסימנין אלאודאי לא נאמר הסימנין הללו אלא לומר שאם הביאתן אע"פ שלא שלמו ו' חדשים של נערות הויא בוגרת ואין לומר שיועילו סימני בגרות אפילו קודם שהביאה שתי שערות שזה לא יתכן ולא ימצא כדאמרי' התם וכן הי' רשב"י אומר ג' סימנין נתנו חכמים באשה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שאל הביאה שתי שערות בוחל מלמלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף ומאלו שלש נערות שנדריהן קיימין עושה התנא ומונה תשע ביתומה בחיי האב מונה שלש בוגרת והיא יתומה נעערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה והיא יתומה דקתני הויא יתומה בחיי האב דמדתני סיפא ומת אביה מכלל דיתומה דרישא בחיי אהב קאמר והוא מאי דתנן ביבמות ודין הוא שאל ימנה אלא נערה שלא בגרה והאי יתומה שהנשואין שנישאת הוציאה מרשות אב וכשנתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה אין לאביה בה רשות וכ"ש אם היתה בוגרת וכשנתאלמנה או נתגרשה דאיכא תרתי נשואין ובגרות המוציאין מרשות אב אלא שהוא רוצה כל גופין מחולקין שהוא מוצא ואע"ג דאתיין בק"ו הלכך אע"פ דתני נערה יתומה בחיי האב תנא נמי בוגרת יתומה בחיי האב ותני תרי גווני בוגרת בוגרת סתמא היא בזמן כגון שעברו עליה ששה חדשים לאחר שהביאה שתי שטרות ששלמו ימי נערותה ונערה ובגרשה היא שעדיין לא תשלימו ימי נערותה והקדימה להביא סימנין בתוך ו' חדשים וביתומה ממש שמת אביה מונה עוד שלש בוגרת ומת אביה נערה ובגרשה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה ודין הי' שלא ימנה אלא נערה שמת אביה שבמיתת אהב עמדה ברשות עצמה וכ"ש אם היא בוגרת דאיכא תרתי בוגרת ומיתת האב לא שהוא מונה כל גופין מחולקין ואף על גב דאתיאן בק"ו תני נמי תרי גווני בוגרת כדפרישית ותו תנא נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה והיינו בוגרת ומת אביה דאיכא תרתי בגרות ומיתת האב אלא דהתם קודמת הבגרות למיתת האב והכא קודמת מיתת האב לבגרות והיא היא אלא שרצה למנות כל גופין מחולקין שמצא וה"ה שיכול לחלק חילוק זה נמי ביתומה בחיי האב שאע"פ שמנה בוגרת והיא יתומה שקדמה הבגרות לאלמנות בעלה יכול נמי לימנות נערה יתומה פי' שנתאלמנה מן הנשואין ואחר שנתאלמנה בגרה שקדמה היתמות לבגרות אלא כיון דהיא היא די לו שחילק בה פעם אחת ובבוגרת שנה שתים בוגרת ואביה קיים היא בוגרת לאחר ששה חדשים שהוא זמן הנערות ונערה ובגרה ואבי' קיים היא בוגרת ע"י סימנין בתוך ששה חדשים שהוא זמן הנערות הרי כאן ט' נערות ור' יהודא הוסיף אף המשיא את בתו כשהיא קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה וזו היא מה שאמר ת"ק נערה שלא בגרה והיא יתומה אלא שזה החי וק יש ביניהן דהתם השיאה כשהיא נערה והכא השיאה כשהיא קטנה אבל היא היא דבעת שנדרה נערה היא דאין נדרי קטנה כלום ומש"ה לא חילק ת"ק ביניהם ור' יהודא מחלק ביניהן מפני שזה נשאת בנערותה וזו נשאת בקטנותה. וה"ה נמי שיכול לחלק בנערה שלא בגרה ומת אביה ולומר שמת אביה בקטנותה ועכשיו היא נערה ונדרה אלא כיון היא היא די לו שחילק בה עם אחת כדפרישית לעיל:
שיטה מקובצת
וסימן לגרסא דברייתא ברישא יש לומר יו"ד למ"ד יפר אומר רבי ישמעאל. ובסיפא למ"ד יו"ד רבי ישמעאל אומר לא יפר. וכוליה סימני על רבי ישמעאל קאי ובדוחק.
רבי ישמעאל אומר לא יפר ואם הפר אפילו קודם גירושין אינו מופר משום דכי חל נדר כבר יצתה מרשות בעלה. ורבי עקיבא אמר יפר משום דכי נדרה ואסרה נפשה בנדר אכתי הויא ברשות בעלה. פירוש.
אבל ברייתא תליא נפשה בגירושין. הילכך הריני נזיר לכשאנשא (הילכך) בתר נשואין אזלינן ויפר וכי אמר הריני נזירה לכשאתגרש תליא נפשה בגירושין הילכך בתר גירושין אזלינן ולא יפר. פירוש.
זה הכלל דקתני נערה המאורסה דתנן לעיל בפרק נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצתה לרשות עצמה וכו'. ומשום ששני זה הכלל דהתם ודהכא מיתנו בעניינים. אחד (אמר המגיה אולי צריך לומר בענין אחד) זה בלא יצאת וזה ביצאת קבעיה תלמוד לאיתויי דידהו בחד מקום. שטה.
לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל וכו'. דנידונת עדיין כארוסה דאביה ובעלה מפירין נדריה כדתנן בכתובות בפרק נערה שנתפתתה מסר האב לשלוחי הבעל ונדרה ואחר כך נכנסה לחופה שאין הבעל מיפר בנדרים באלו הנדרים הקודמים לכניסת חופה דאף על גב דלענין חנק חשבינן לה כנשואה כדתנן בכתובות הרי היא ברשות הבעל הכא לענין נדרים חשבינן כרשות האב וכרשות עצמה באין אב כל זמן שלא נכנסה לחופה דהתם הוא דרבי קרא כדאמרינן התם מנא הני מילי אמר רמי בר חמא אמר קרא לזנות בית אביה פרט לשמסרה האב לשלוחי הבעל אבל לענין נדרים דלא רבי קרא רשות האב חשבינן לה ורשות עצמה באין אב הילכך קודמין הוו. ואף על גב דלענין נתרוקן רשות לא חשבינן לה רשות האב כדאמרינן התם מסר האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או ונתגרשה שוב אינו יכול האב להפר דלא חשבינן לה כארוסה להתרוקן רשות לאב במת הבעל. התם טעמא כדמפיק ליה תנא דבי רבי ישמעאל מונדר אלמנה וגרושה והכי משתמע ליה ממתניתין כל שיצאת לרשות עצמה פירוש כל שהיא ברשות עצמה שלא נכנס~ לרשות הבעל לגמרי כגון מסר האב דהיינו קודם מסירת חופה אינו יכול להפר. שיטה.
וזה לשון הרנב"י ז"ל: ואמרינן בגמרא דזה הכלל דקתני לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל פירוש ונדרה והדר נתגרשה בו ביום והחזירה בו ביום דאינו יכול להפר משום דאינו מפר בקודמין. וקשיא לן ואכתי מאי קא משמע לן באם נדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל ונתגרשה והחזירה דאינו יכול להפר דאי לאשמועינן דמסירת האב נישואין עושה הא לענין נדרים לא איכפת לן מידי דהא אפילו תימא דאינה עושה נישואין אלא אירוסין אין הבעל מפר מה שנדרה באותו הפרק שמסרה האב לשלוחי הבעל. וי"ל דריבותא דזה הכלל קא משמע לן דמסירת האב נשואין עושה ונפקא מינה שאם נדרה בעודה ארוסה ואחר כך מסרה האב לשלוחי הבעל אין הבעל מיפר באותו הפרק של מסירה זו מה שנדרה קודם לכן בימי ארוסין דמפר בקודמין מיקרי. ואי מסירת האב לא היתה עושה אלא אירוסין ודאי יכול היה הבעל להפר בהדי אב כדין נערה מאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה. והאי כלל דקתני לאו אגופה דנתגרשה ואחר כך החזירה אתא אלא למידק מינה הא דאמרן. ואיכא מאן דמפרש דכל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת היינו אותה שעה שמסרה האב לשלוחי הבעל שאם נדרה באותו הפרק אין אביה ובעלה מפירין נדריה לפי שיצאת מרשות אביה לגמרי טפי מבימי אירוסין ולכלל נשואה לא באה. ודין זה צ"ע אם הוא אמת דהא לענין מעשה ידיה ומציאתה לגמרי נתרוקנה רשותה לבעל במסירת האב לשלוחי הבעל ומאי שנא נדרים. עד כאן.
מתניתין תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שניסת ונתגרשה. וכן נערה ובגרה והיא יתומה בחיי האב (בתוך) כגון שהביאה שתי שערות באותן ששה חדשים שבין נערות לבגרות. וכן נערה שלא בגרה ומת אביה. וכן נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. וכן בוגרת דאביה קיים. וכן נערה בוגרת ואביה קיים. בוגרת שנדרה והיא יתומה והוא הדין אפילו אביה חי שהרי אין לאביה רשות בה אלא כל זמן שהיא קטנה. ומהנך אחריני נמי יש מהן שאין צריך לומר שנדריהן קיימין אלא חושבנא נקט תנא כמה נשים איפשר בנדר דנדריהן קיימין. פירוש.
תשע נערות נדריהן קימין. לאו דוקא נערות דקא חשיב מינייהו (נערות) בוגרות. והא דנקט תשע השמיענו בפרט בכל הצדדים שאפשר להיות ואף על פי שלא היה צורך גדול לחשב אותן בפרט כאשר פרטם כי אפשר (לכל) לכלול אותם בשלשה כדמפרש בגמרא. בוגרת והיא יתומה בחיי האב כגון שנשאת ונתגרשה בחיי האב וכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה ולא לבעלה דהא מגורשת היא. ונקט לפרושי שלשה דינים תחלה בהנודרת כשהיא בוגרת או נדרה כשהיא נערה ובגרה עתה או שנדרה כשהיא נערה ועדיין לא בגרה. וכל אלו השלשה מיירו בנשאת לבעל ומת אביה והשתא היא יתומה בחיי האב. ואחר כך ביאר שלשה דינים אלו ביתומה גמורה שמת אביה ומשמת ולא נשאת כלל דהשתא מי יפר האב איננו שיפר לה עתה כשהיא נערה ובעל אין לה. ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. לא היה צריך לומר ומשמת אביה בגרה דאפילו עדיין היא נערה מי יפר לה אלא לחשב כל מה שיכול לחשב בא ואפילו שלא לצורך. והשתא נקיט ואזיל דאפילו אביה קיים אין לה הפרה כגון בוגרת ואביה קיים וגם בעל אין לה ואם כן מי יפר לה דכיון שבגרה אין רשות לאביה בה. וכן אם נדרה בעודה נערה ובגרה ואביה קיים מה מועיל לה הואיל ובגרה וגם אין לה בעל. הרי"ץ ז"ל.
תנא מדכר בכל צדדין שיכול למצוא שנדרה קיים אפילו דברים דלא איצטריך ליה למיתני ופשיטא ליה תנא ליה אגב הנהו דצריכי ואף על גב דרובא לא צריכי תני להו אגב מיעוטא דצריך כיון דאיכא תרתי צריכי. ואף על גב דאמרינן בקדושין פרק ראשון לא תנינן תרתי אטו חדא ששה אטו תלתא תנינן. ובוגרת נמי קרי לה נערה משום דאיכא מינייהו נערות דווקא כייל להו לכלהו בשם נערה. ומצינו כיוצא בזה ביבמות בשלהי החולץ דתנן אשתו שמתה וכו' ואמר רב יוסף כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה רבי יהודה אומר וכו' שאף על פי שהיא חוזרת לתרומת בית אביה להיותה ברשותו לענין נדרים אינה חוזרת. שטה.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה