משנה שבת יט א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יט · משנה א | >>
רבי אליעזר אומר, אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת ב מגולה.
ובסכנה, מכסהו על פי עדיםג.
ועוד אמר רבי אליעזר, כורתים עצים לעשות פחמין ולעשות (כלי) ברזל.
כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
משנה מנוקדת
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם לֹא הֵביא כֶּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת - מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגֻלֶּה.
- וּבַסַּכָּנָה - מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- כּוֹרְתִים עֵצִים - לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כלי בַּרְזֶל.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
- וְשֶאֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׁוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- אם לא הביא כלי - מערב שבת,
- מביאו בשבת - מגולה.
- ובסכנה - מכסהו על פי עדים.
- מביאו בשבת - מגולה.
- ועוד אמר רבי אליעזר:
- כורתין עצים -
- לעשות פחמין,
- לעשות ברזל.
- כורתין עצים -
- כלל אמר רבי עקיבה:
- כל מלאכה - שאפשר לה ליעשות, מערב שבת,
- אינה דוחה את השבת.
- מילה -
- שאי אפשר לה - ליעשות מערב שבת,
- דוחה את השבת.
- שאי אפשר לה - ליעשות מערב שבת,
- כל מלאכה - שאפשר לה ליעשות, מערב שבת,
פירוש הרמב"ם
מפני זה יביא אותו מגולה לחיבובי מצוה.
ויכסה אותו בשעת הסכנה על ידי עדים - כדי שלא יחשדו אותו שהוא מחלל שבת.
וכשפשע בסכין יביא אותו בשבת, אבל דרך גגות. ורבי אליעזר מתיר להביא דרך רשות הרבים. ואינה הלכה, כי העיקר אצלנו שכלל שנתן רבי עקיבא אמת.
והמילה אי אפשר מערב שבת לפי שמצוותה בשמיני על כל פנים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי - איזמל למול את התינוק א:
מביאו בשבת מגולה - להודיע שחביבה מצוה זו שמחללים עליה את השבת:
ובסכנה - שגזרו גזרה על המילה:
מכסהו ע"פ עדים - שיעידו שאיזמל של מצוה הוא מביא, ולא יחשדוהו שהוא נושא שאר חפציו:
ולעשות ברזל - כדי לעשות איזמל למילה:
כל מלאכה שאפשר לעשותה - כגון מכשירי מילה הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת אין דוחין את השבת, ופליג אדרבי אליעזר:
שאי אפשר לעשותה מערב שבת - כגון מילה עצמה שאי אפשר לה ליעשות, דזמנה בשמיני דוחה שבת. והלכה כרבי עקיבא:
פירוש תוספות יום טוב
אם לא הביא כלי. פי' הר"ב איזמל למול את התינוק. ומסיים רש"י וקאי אמתני' דפירקין דלעיל דסליק מיניה וכל צרכי מילה עושין בשבת:
מביאו בשבת. וכתבו התו' וא"ת ויביאו התינוק אצל הכלי דהשתא ליכא איסור שבת כלל דהחי נושא את עצמו [כדלעיל פרק עשירי מ"ה] וי"ל דאחר המילה היה צריך להחזירה לאמו דקטן צריך לאמו הוא ואז הוא חולה והוי כפות דאינו נושא עצמו [ועי' ספ"ק דר"ה] וגם אמו מסוכנת ולא תוכל לבא אצלו ועי"ל כיון דבקל יביא הכלי משיביא התינוק שרי ר"א למהר המצוה כדמוכח בגמ' וכו' ועי' במ"ב [* פרק דלעיל ובמ"ב] פ"ד דסוכה. [* ומ"ש הר"ב מגולה להודיע כו'. גמ']:
[על פי עדים. בגמ' איבעי להו אי עדים שנים או איהו וחד שראוי להעיד במקום אחר ואין להקשות דא"ה לתני ע"פ א' דאיצטריך לומר שהוא וחד יהיו עדים כשרים יחד במקום אחר]:
כלל אמר ר"ע. ושנוי בפסחים פ"ו מ"ב. ומשולש במנחות פי"א מ"ג ועיין בפי' מי"ג פרק בתרא דעירובין ובפי' רפ"ו דפסחים ומ"ש במ"ח פרק בתרא דר"ה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) וקאי אמתניתין דלעיל דסליק מניה וכל צרכי מילה עושין בשבת:
(ב) (על המשנה) מביא בשבת. וא"ת ויביאו התינוק אצל הכלי דליכא איסור דהחי נושא את עצמו. וי"ל דלאחר המילה היה צריך להחזירו לאמו ואז הוא חולה והוה כפות דאינו נושא עצמו וגם אמו מסוכנת ולא תוכל לבא אצלו ועוד יש לומר כיון דבקל יביא הכלי משיביא התינוק שרי ר"א למהר המצוה. תוספ':
(ג) (על המשנה) עדים. בגמרא איבעי אי עדים שנים או איהו וחד שראוי להעיד במקום אחר ואין להקשות דא"כ ליתני על פי אחד. דאיצטריך ליה שהוא וחד יהיו עדים כשרים יחד במקום אחר:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי וכו': קאי אמתני' דפירקין דלעיל דסליק מיניה דקתני וכל צרכי מילה עושין בשבת:
ולעשות ברזל: גרסי' ול"ג כלי ברזל ואיתה ברייתא בגמ' ובפ' כל הבשר (חולין דף קט"ז) במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל:
כלל א"ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשות מע"ש אינה דוחה את השבת מילה שאי אפשר לה לעשות וכו': כצ"ל. ומייתי לה בירוש' ספ"ב דמגילה. וכה"ג תנן נמי בפסחים פ' אלו דברים ובמנחות פ' שתי הלחם. ובגמ' הכא וגבי פסח קפסיק רב יהודה אמר רב הלכה כר"ע ובגמ' עביד צריכותא דאי אשמעי' גבי מילה ה"א התם הוא דמכשירין דאפשר לעשותם לא דחו שבת דליכא כרת כלומר מילה בזמנה ליכא כרת דקטן לאו בר עונשין הוא אבל פסח דאיכא כרת אימא לידחי שבת ואי אשמועי' גבי פסח משום דלא נכרתו עליה י"ג בריתות אבל מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות אימא לידחי שבת קמ"ל. וכתבו התוס' ז"ל דהאי צריכותא אדרב יהודה קאי דפסיק כר' עקיבא הכא והתם דאי אדר' עקיבא א"כ בפ' שתי הלחם דקתני נמי כלל אר"ע הל"ל וצריכא וכן פירש בקונטרס עכ"ל ז"ל. ועיין ג"כ מ"ש עוד בשמם ז"ל בפ' שתי הלחם סי' ג'. ונראה דה"ה דצריכותא דאמרי בגמ' אפסקיה דרב יהודה אמר רב מהני נמי למשניות ולההיא דשתי הלחם נמי איכא למימר דאי לא הוה אשמעי' רבינו הקדוש כלליה דר' עקיבא רק גבי שתי הלחם ה"א דוקא התם קאמר ר"ע דמכשירין אינם דוחין את השבת משום דליכא לא כרת ולא י"ג בריתות אבל הכא גבי פסח או גבי מילה אימא דמודה דאפי' מכשירין דחו ואי אשמעי' גבי הני בלחוד ה"א דוקא הני דהוו צורך הדיוט לא דחו מכשיריהן את השבת אבל גבי שתי הלחם דהוו צורך גבוה ה"א דמודה דמכשיריהם נמי דחו כמו העומר קמ"ל כנלע"ד. ובברייתא בגמ' ס"ל לר' אליעזר דמכשירי שתי הלחם ומכשירי לולב ומכשירי סוכה ומכשירי שופר ומכשירי מצה ומכשירי מילה הכל דוחין את השבת ובגמ' מפרש ואזיל טעמא דכולהו. ומפרש בגמ' דאפי' לר' אליעזר אין מכשירי מילה כגון ברזל ופחמים דוחין את השבת אלא דוקא היכא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו כגון שפירש ממנה כל ימי עבורה מתשמיש ראשון כך פרש"י ז"ל:
זה הכלל וכו': ויש ספרים דגרסי במתני' ושאי אפשר ליעשות מע"ש פי' כגון מילה עצמה:
תפארת ישראל
יכין
רבי אליעזר אומר אם לא הביא: סכין למול:
כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה: לפרסם חיבוב המצוה. שמחללין שבת עבורה. ואי"ל יביאו התינוק אצל הסכין. דחי נושא א"ע. י"ל מדצריך אחר המילה להחזירו לאמו שתיניקו. שא"א לה לבוא אצלו. מדחולה היא. ואפשר שתסתכן עי"ז. וא"כ כשישאו התינוק החולה לאמו. דדינו ככפות. אינו נושא א"ע:
ובסכנה: שגזרו שמד על המילה:
מכסהו על פי עדים: שלא יחשדוהו הרואים כשמכסהו. שסכין אחר נושא:
ועוד אמר רבי אליעזר כורתין עצים: ממחובר. וקמ"ל דאפי' מכשירים דוחין שבת:
לעשות פחמין: (קאהלען):
ולעשות כלי ברזל: סכין. ונ"ל דלהכי קרי לי' ברזל. דקמ"ל שלא יתקנהו בהידור כסכין. מדאפשר בברזל חד:
כלל אמר רבי עקיבא: דפליג אר"א:
כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת: כמכשירין:
אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לעשותה מערב שבת: כמילה גופה:
דוחה את השבת: וקיי"ל כר"ע. ולדידן שאין לן רה"ר. מותר להביא התינוק ע"י עובד כוכבים. או ע"י ישראל שיוליכנו פחות פחות מד"א וליתנו לחבירו. אבל ההוצאה מרה"י לרה"ר ואיפכא צריך שיעשה ע"י עובד כוכבים (רט"ז רס"ו סק"ד). ולמג"א גם כה"ג אסור. רק ימולוהו בביתו (רמג"א של"א סק"ה):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת