משנה שבת א ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק א · משנה ה | >>
משנה מנוקדת
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים,
- אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
- וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
נוסח הרמב"ם
בית שמאי אומרין:
- אין שורין -
- דיו, סמנין, וכרשינין -
- אלא - כדי שיישורו מבעוד יום.
- אין שורין -
- ובית הלל - מתירין.
פירוש הרמב"ם
שורין - ידוע.
ודיו - שם לדבר שכותבים בו.
ואמרו בכאן שורין דיו - עניינו שלא ישרו עירוב סממני הדיו.
וסם - הוא שם איזה עיקר שיהיה ממיני העיקרים, ובלשון רבים סממנין.
וכרשינין - הכוסמת, לפי שבתחילה שורין אותה ואחר כך מאכילין אותה לשוורים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין שורין דיו - סממנים שעושים מהם דיו לכתיבה:
וסממנים - לצבע:
וכרשינים - מאכל בהמה, ורגילים לשרות אותן במים תחלה, וקורין להם בערבי כרסנ"ה, ובלע"ז ויצ"ש, וסברי בית שמאי אדם מוזהר על שביתת כלים כמו על שביתת בהמתו, והיינו טעמא דאין נותנין אונין, והיינו טעמא דאין פורשין מצודות. ונר הדולק בשבת וקדרה שעל גבי כירה דמודו בהו בית שמאי, [בדמפקר] אפקורי לכלים כד ושוב אינו מצווה על שביתתן:
ובית הלל מתירין - משנתן המים מבעוד יום, אע"פ שהן נשורין והולכין בשבת, דסברי על שביתת בהמה אדם מוזהר דאית בה צער בעלי חיים, אבל לא על שביתת כלים:
פירוש תוספות יום טוב
ב"ש אומרים אין שורין כו'. כתב הר"ב ונר הדולק וכו' בדמפקיר וכו'. כלומר ומסתמא מפקיר להו כיון שא"א בענין אחר וכ"נ מהתוספות. והר"ן כתב עוד בשם הרשב"א דה"ק דלב ב"ד מתנה עליהן להפקירם:
וכרשינין. פירש הרמב"ם כוסמת. ואין תימה ממה שפירש בעצמו כרסנה בערבי במשנה ד' פ"ב דמעשר שני ובמשנה ט' פ' בתרא דחלה וכתב בשם ירושלמי שאינן מאכל אדם אלא בשני רעבון וכמ"ש הר"ב עוד במשנה ט' פרק בתרא דתרומות דבמשנה ג' פ"כ [לקמן] כתב הרמב"ם כרשינין הוא זרע הנקרא בערבי כרסנה ובלה"ק כוסמת ע"כ שנמצאת למד שהוא סובר שכוסמת אינו כוסמין שחשבו מחמשת המינין וכן מה שאנו פותרין כוסמין הוא מאכל אדם אף בשני השובע:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כד) (על הברטנורא) כלומר ומסתמא מפקיר להו כיון שא"א בענין אחר. תוספ'. א"נ ה"ק דלב ב"ד מתנה עליהן להפקירן. רשב"א והר"נ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אין שורין דיו: בגמ' בעי לאוקמי מתני' דוקא כרבי דס"ל דנתינת מים לדיו זו היא שרייתן ודחי לה:
אלא כדי שישורו: אית דגרסי שישרו השי"ן קמוצה:
בפי' ר"ע ז"ל וסברי ב"ש אדם מוזהר על שביתת כלים. אמר המלקט נפקא לן בגמ' מקרא דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים: ונר הדולק בשבת. וקדרה שעל גבי כירה דמודי בהו ב"ש ומפרש בגמ' בדאפקר להו ופי' הר"ן ז"ל דאע"ג דקיימא לן דבעי הפקר בפני שלשה כדאיתא סיף פרק אין בין המודר הכא לא בעינן דכיון דלאפרושי מאיסור הוא מסתמא מפקר להו בגמר דעתו וכתבו בתוס' שאין לסמוך על זה להשאיל לגוי בהמתו ולהפקירה דהכא שאני מפני שאי אפשר בענין אחר והרשב"א ז"ל כתב דהא דהכא משום הפקר נגעו בה דלב ב"ד מתנה עליהן להפריש העם מאיסורא ודוקא בנר וקדרה התנו מפני צורך שבת אבל בבהמה לדידן לא שייך האי טעמא ע"כ: וכתבו תוס' ז"ל בפ"ק דפסחים דף ד' גבי בטול חמץ דמדאורייתא אין צריך הפקר ומש"ה בטול חמץ סגי בינו לבין עצמו ע"כ: ובירוש' מאי טעמהון דב"ש דכתיב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כל מלאכתך גומרה מבעוד יום ומ"ט דב"ה ששת ימים תעשה מעשיך וביום מה מקיימין ב"ה טעמון דב"ש בעבדי בידן ומה מקיימין ב"ש טעמון דב"ה כהדא דתני פותקין אמת המים לגנה מע"ש והיא שותה והולכת בשבת וכו'. אמרו ב"ה לב"ש אי אתם מודים לנו שטוענין בקורות בית הבד ובעגולי הגת עם חשיכה ולא יכלו להשיבן אמרו ב"ש לב"ה אי אתם מודים לנו שאין צולין בשר ובצל וביצה אלא כדי שיצלו כל צרכן מבעו"י ולא יכלו להשיבן ע"כ ועיין במה שכתבתי לקמן ספ"ג:
תפארת ישראל
יכין
בית שמאי אומרים אין שורין: בע"ש:
דיו: מין סם לעשות דיו [אב"י ול"מ נ"ל שהוא דיו ממש שהיה אצלם קשה ושרוהו במים לדקדקו. וכדאמרינן (בנדה ד"כ ע"א) פלי קורטא דדיותא. ועי' תוס' גיטין די"ט ד"ה דיו]:
וסממנים: סממנים לצבוע:
וכרשינים: וויקקען למאכל בהמה:
אלא כדי שישורו מבעוד יום: ר"ל ביש זמן כל כך עדיין שיתרככו קצת מבעו"י:
ובית הלל מתירין: משנתן מים מבעו"י. והכי קיי"ל (א"ח רנ"ב):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת