משנה נגעים ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נגעים פרק ז', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק שביעי ("אלו בהרות") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

אלו בהרות טהורות:  שהיו בו קודם למתן תורה, בנכרי ונתגייר, בקטן ונולד, בקמט ונגלה; בראש ובזקן בשחין ובמכוה וקדח ובמורדין, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת -- טהורים.

הראש והזקן עד שלא העלו שער, העלו שער ונקרחו, השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו צרבת, נעשו צרבת וחיו, רבי אליעזר בן יעקב מטמא, שתחלתן וסופן טמא. וחכמים מטהרים.

משנה ב

נשתנו מראיהן, בין להקל בין להחמיר.

כיצד להקל? היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל, כצמר לבן, וכקרום ביצה. נעשית מספחת שאת, או מספחת עזה.

כיצד להחמיר? היתה כקרום ביצה ונעשית כצמר לבן, כסיד ההיכל וכשלג, רבי אלעזר בן עזריה מטהר.

רבי אלעזר חסמא אומר, להקל, טהור. ולהחמיר, תראה בתחלה.

רבי עקיבא אומר, בין להקל בין להחמיר, תראה בתחלה.

משנה ג

בהרת ואין בה כלום; בתחלה, בסוף שבוע ראשון -- יסגיר; בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- יפטור. עודהו מסגירו ופוטר ונולדו לו סימני טומאה -- יחליט.

בהרת ובה סימני טומאה -- יחליט. עודהו מחליטו והלכו להן סימני טומאה; בתחלה, בסוף שבוע ראשון -- יסגיר. בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- יפטור.

משנה ד

התולש סימני טומאה, והכווה את המחיה, עובר בלא תעשה.

ולטהרה -- עד שלא בא אצל הכהן, טהור. לאחר החלטו, טמא.

אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדווד, בתוך הסגרו מה הוא? אמרו לי, לא שמענו. אבל שמענו, עד שלא בא אצל הכהן, טהור. לאחר החלטו, טמא. התחלתי מביא להם ראיות, אחד עומד בפני הכהן ואחד בתוך הסגרו, טהור, עד שיטמאנו הכהן.

מאימתי היא טהרתו? רבי אליעזר אומר, לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו.

וחכמים אומרים, עד שתפרח בכולו, או עד שתתמעט בהרתו מכגריס.

משנה ה

מי שהיתה בו בהרת ונקצצה, טהורה.

קצצה מתכוין, רבי אליעזר אומר, לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו. וחכמים אומרים, עד שתפרח בכולו.

היתה בראש הערלה, ימול.

משנה נגעים ז ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) אלו בהרות טהורות -

שהיו בו קודם למתן תורה,
בגוי - ונתגייר,
בקטן - ונולד,
בקמט - ונגלה,
בראש, ובזקן, בשחי,ן ובמכווה, ובקדח - המורדין.
חזר הראש והזקן ונקרחו,
השחין והמכווה והקדח ונעשו צרבה - טהורין.
הראש והזקן עד שלא העלו שיער, והעלו שיער ונקרחו,
השחין והמכווה והקדח עד שלא נעשו צרבה, ונעשו צרבה וחיו -
רבי אליעזר בן יעקב - מטמא, שתחילתו וסופו טמא.
וחכמים - מטהרין.

(ב) נשתנו מראיהן - בין להקל, בין להחמיר.

כיצד להקל?
היתה כשלג -
ונעשת כסיד ההיכל, וכצמר לבן, וכקרום ביצה,
ונעשת מספחת שאת, או מספחת עזה.
כיצד להחמיר?
היתה כקרום ביצה -
ונעשת כצמר לבן, כסיד ההיכל, וכשלג.
רבי אלעזר בן עזריה - מטהר.
רבי אלעזר חסמא אומר:
להקל - טהור,
להחמיר - תיראה כתחילה.
רבי עקיבה אומר:
בין להקל, בין להחמיר - תיראה כתחילה.

(ג) בהרת, ואין בה כלום -

כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.
עודהו מסגירו ופוטרו, ונולדו לו סימני טומאה - יחליט.
בהרת, ובה סימני טומאה - יחליט.
עודהו מחליטו, והלכו להן סימני טומאה -
כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.

(ד) התולש סימני טומאה,

והכווה את המחיה - עובר בלא תעשה.
ולטהרה -
עד שלא בא אצל הכוהן - טהור,
לאחר החלטו - טמא.
אמר רבי עקיבה:
שאלתי את רבן גמליאל, ואת רבי יהושע,
כשהולכין לנדוד בתוך הסגרו - מה הוא?
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו -
עד שלא בא אצל הכוהן - טהור,
לאחר החלטו - טמא.
התחלתי מביא להם ראיות -
אחד עומד לפני הכוהן, ואחד בתוך הסגרו -
טהור - עד שיטמאנו הכוהן.
מאמתי היא טהרתו?
רבי אליעזר אומר: כשייוולד לו נגע אחר, ויטהר ממנו.
וחכמים אומרין: עד שתפרח בכולו, או עד שתתמעט בהרתו מכגריס.

(ה) מי שהיתה בו בהרת,

ונקצצה - טהורה.
קצצה מתכוון -
רבי אליעזר אומר: כשייוולד לו נגע אחר, ויטהר ממנו.
וחכמים אומרין: עד שתפרח בכולו.
היתה בראש הערלה - ימול.

פירושים