משנה יומא ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ח · משנה ב | >>

[עריכה]

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעיניתה^ה, והשותה מלא לוגמיו, חייב.

וכל האֳכלין מצטרפין לככותבת.

כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו.

האוכל ושותה אין מצטרפים^ט.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה,

כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ,

וְהַשּׁוֹתֶה כִּמְלֹא לָגְמָיו,

חַיָּב.

כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת,

וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא לָגְמָיו.

הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵינָן מִצְטָרְפִים.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

האוכל ביום הכיפורים -

ככותבת הגסה,

כמוה - וכגרעניתה,

והשותה - כמלוא לוגמיו,

חייב.

כל האוכלים - מצטרפין לככותבת.

וכל המשקין - מצטרפין לכמלוא לוגמיו.

האוכל, והשותה - אינן מצטרפין.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

וכותבת גסה - תמרה גדולה, אמרו "כותבת הגסה שאמרו, חסירה מכביצה".

ופירוש גרעינתה - ידוע.

ומלא לוגמיו - הוא שישתה כל כך, שכשמסלק אותו לצד אחד מפיו, יהיה אותו הצד בולט ונראה.

וממה שאתה חייב לזכרו תמיד, כי כל השיעורים שהם בכל התורה הם הלכה למשה מסיני.

והלכה כרבי אליעזר:

ככותבת - תמרה גסה. והיא פחות מכביצה ^ו. ואף ע"ג דכל שעורי אכילה בכזית היינו משום דכתיב בהו אכילה אבל הכא דלא כתיב אלא אשר לא תעונה גמירי דבבציר מככותבת לא מיתבא דעתיה והוי מעונה. ומיהו קיי"ל דחצי שעור אסור מן התורה אלא שאין חייבין כרת ולא לוקין אלא על כשיעור:

כמלא לוגמיו - כל שאילו יסלקנו לצד אחד יהיה אותו הצד בולט ונראה נקרא מלא לוגמיו. ושעור זה באדם בינוני ^ז הוא פחות מרביעית ^ח:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

כמוה וכגרעינתה. פירוש הכותבת אינה דבוקה לגרעינתה אלא יש בינה לגרעינתה חלל וקמ"ל דצריך למעך אותו חלל לשער בכמוה וכגרעינתה בלבד. לא כמוה וכגרעינתה וכחללה דאלת"ה בכולי דוכתי דתנן כזית פירושו עם גרעינתה ולא תנן בהדיא. אלא הכא הא קמ"ל. תוספות והר"ן. ומ"ש הר"ב שהיא פחותה מכביצה כתב הר"ן דיש לנו לכוין שאינה פחותה ממנה אלא מעט דכיון דחד אמורא אמר בגמ' יתירה מכביצה לא מפלגינן מיניה מאן דפליג עליה [וכך כתב הר"ב במסכת כלים פי"ז משנה י"ב]:

מלא לוגמיו. הר"ב העתיק כמלא לוגמיו וא"א לומר שהגירסא כך היא דהא בגמ' דף ע"ו אמרינן אימא כמלא לוגמיו ומ"ש הר"ב ושעור זה באדם בינוני וכו', פי' השעור באדם בינוני הוא פחות מרביעית. אבל בשאר אדם הכל לפי גדלו ולפי קטנו. דהא הכי תנן בכלים פי"ז משנה י"א דמשערים לפי מה שהוא אדם. ומיהו באכילה לא מפלגינן אלא אפילו לעוג מלך הבשן מחייבים בככותבת. וטעמא אמרינן בגמרא דבאכילה קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה. ומיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא. והשתיה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה מש"ה לענין דלאו ביתובא דעתא הוא, בשל עולם הן שמין בבינונית כמ"ש שם הר"ן. והא דאמרן פחות מרביעית. כתב הר"ן לא קאימנא שפיר בהאי פחות מרביעית כמה הוה בציר מיניה:

האוכל והשותה אין מצטרפין. דאע"ג דמחד שמא נינהו כדלקמן הואיל משום יתובא דעתא הוא והאי לא קמיתבא דעתיה כדאיתא בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על המשנה) כמוה וכגרעינתה. פירוש הכותבת אינה דבוקה לגרעינתה ויש ביניהם חלל וקמ"ל דצריך למעך אותו חלל לשער בכמוה וכגרעינתה בלבד. תוספ' והר"נ:

(ו) (על הברטנורא) יש לכוין שאינה פחותה ממנה אלא מעט דכיון דחד אמורא אמר בגמרא יתירה מכביצה לא מפלגינן מיניה מאן דפליג עליה. הר"נ:

(ז) (על הברטנורא) השיעור באדם בינוני הוא פחות מרביעית אבל בשאר אדם הכל לפי גדלו ולפי קטנו ומיהו באכילה לא מפלגינן אלא אפילו לעוג מלך הבשן מחייבים בככותבת וטעמא אמרינן בגמרא דבאכילה קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה. ומיהו כ"ע טובא ועוג כו' פורתא. והשתייה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה. ומש"ה לענין דלאו ביתובא דעתא הוא בשל עולם הן שמין בבינונית. הר"נ:

(ח) (על הברטנורא) לא קאימנא שפיר בהאי פחות כמה הוה בציר מניה. הר"נ:

(ט) (על המשנה) אין מצטרפין. דאע"ג דחד שמא נינהו כדלקמן הואיל ומשום יתובא דעתא הוא האי לא קמיתבא דעתיה כדאמר בגמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

האוכל ככותבת הגסה וכו': ואית דגרסי האוכל ביה"כ ככותבת וכו' וכן בתוספתא ובירוש' והרא"ש והר"ן ז"ל גם בנכ"י וביד ר"פ שני דהלכות שביתת עשור:

ככותבת: תמרה גסה והיא פחותה מכביצה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט כרב זביד. ורב יהודה פליג עליה ואמר דיתירה מכביצה היא וטעמא דתרוייהו מפ' בגמ':

כמוה וכגרעינתה: בגמ' בעי רב פפא ככותבת שאמרו כגרעינתה או שלא כגרעינתה פירשו תוס' בשם הערוך ז"ל שפי' בשם רבינו נסים גאון ז"ל גרסי' בגמ' דבני מערבא א"ר יוסי זאת אומרת צריך למעך את חללה שאם לא כן הל"ל כמוה וכגרעינתה וכחללה ולהכי איצטריך למיתני ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה לחומרא דלא תיטעי ותשער כמוה כמו השלמה דנפיש שיעוריה דהוי לקולא אלא מכי אכיל כמוה וכגרעינתה בלחוד בלא חללה נמי מיחייב והיינו דקא מיבעיא ליה הכא כגרעינתה דהיינו לאחר שנתמעך חללה או שלא כגרעינתה פי' כברייתה ממש קודם שנתמעך חללה. ורש"י ותוס' ז"ל פירשו הבעיא בשיטות אחרות שונות זו מזו עיין עליו. וכתוב במגיד משנה שם ר"פ שני דלפי מה שכתב רבינו פרק ראשון מהלכות עירובין משקל הביצה היא ל"ה ארגינץ ועוד כמו שמבואר למחשב לפי מה שכתבתי שם עכ"ל ז"ל ומשם תוכל לדון למשקל הכותבת שהוא פחות מכביצה מעט ולמשקל כזית שיש אומרים דשיעור הזית הוי כחצי ביצה:

והשותה מלא לוגמיו: גרסי' דהא אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו וכו' ואימא במתני' כמלא לוגמיו ולפי זה מתני' ודאי דלא כב"ש שהם אומרים בברייתא אינו חייב עד שישתה רביעית (הגהה תימה לע"ד שמצאתי בבית יוסף טא"ח סוף סימן רע"א בשם המרדכי ישן וז"ל בקיצור ותו דרביעית הוא שיעור כוס של ברכה ומלא לוגמיו גדול כדמוכח מרביעית בפ' יה"כ גבי מחלוקת ב"ש וב"ה ע"כ ולא מסתבר דהתם מייתי ראיה מלוגמו של (בן) אבטיח שהוא יותר מכמלא לוגמיו ולא תני לה גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה מפני לוגמו של (בן) אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית דהוו להו ב"ש לחומרא:

כל האוכלין מצטרפין: והוא שלא שהה בין אכילה ראשונה לאכילה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס אבל כל ששהה יותר משיעור זה אינם מצטרפים למלקות וכרת ומיהו איסורא מיהא איכא הר"ן ז"ל:

כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו: לדעת הרמב"ם ז"ל והוא שלא שהה בין תחלת השתיה לסופה אלא כדי שתיית רביעית אבל אם שהה יותר מזה אין מצטרפין אבל מברייתא דבכריתות פ' אמרו לו משמע דשתיה נמי בכדי אכילת פרס מצטרפת כאכילה כמו שכתבה הר"ן ז"ל ע"ש:

האוכל והשותה אינם מצטרפין: גמ' מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ור' יהושע היא דתנן בפ"ד דמעילה כלל א"ר יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו אין מצטרפין זה עם זה ורב נחמן אמר אפי' תימא רבנן ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד הוא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והא לא מיתבא דעתא וכן אמר ריש לקיש במחלוקת שנוייה ור' יהושע היא ור' יוחנן אמר אפי' תימא רבנן וכו' וביד פ' ששי דהלכות שגגות סי' ה':

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

כמוה וכגרעינתה: והוא מעט פחות מכביצה, ואם אכלו תוך זמן שיכול לאכול פרס דהיינו בכדי זמן אכילת ד' ביצים לרש"י, וג' לרמב"ם, מצטרף (שו"ע או"ח, תריב):

והשותה מלא לוגמיו: היינו מלא לחי א' של כל אדם לפי גדלו או קטנו ובבינוני שיעור שתייה ביו"כ הוא מעט פחות מרביעית, ואם שתה את שיעור השתייה תוך כדי שתיית רביעית [וי"א תוך שיעור אכילת פרס] מצטרף. ואין לתמוה למה באכילה קיל יו"כ משאר איסורים ובשתייה חמיר מהם, שאני יו"כ דביתובי דעתיה תליא, ועי' ש"ס [ד"ה ע"ב]:

חייב: כרת. מיהו אפי' חצי שיעור אסור מדאורייתא, רק כרת או מלקות ליכא רק על כשיעור. וכן בכל אסורין:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי