משנה חלה ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ג · משנה ו | >>
גר שנתגייר והיתה לו עיסה, נעשית ט עד שלא נתגייר, פטור; ומשנתגייר, חייב.
ואם ספק, חייב, ואין חייבין עליה חומש.
משנה מנוקדת
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ עִסָּה,
- נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר;
- וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר, חַיָּב.
- וְאִם סָפֵק, חַיָּב,
- וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה בַּתַּנּוּר:
נוסח הרמב"ם
גר שנתגייר, והיתה לו עיסה -
- נעשת, עד שלא נתגייר - פטור.
- ומשנתגייר - חייב.
- ואם ספק - חייב,
- ואין חייבין עליה חומש.
- רבי עקיבה אומר:
- הכל הולך - אחר הקרימה בתנור.
פירוש הרמב"ם
נעשית עד שלא נתגייר - רוצה [לומר] בו "נתגלגלה בחטים ונטמטמה בשעורים".
ואם נולד ספק אם קודם שנתגייר נעשית או אחר שנתגייר, חייבת בחלה, והאוכל אותה חלה בשוגג אינו חייב חומש לפי שהוא ספק, והמוציא מחבירו עליו הראיה. וכבר ביארנו כי החלה האמיתית חייבין בה חומש.
ורבי עקיבא אומר, הכל הולך אחר הקרימה בתנור - אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור חייב בחלה, לפי שרבי עקיבא סובר כי החלה מוציאין משיקרמו פני הפת, ולדעתו זו היא שעת הוצאת חלה, וכן נראה מדעתו בספרי אמר לשם "אין מפרישין עד שתגמר מלאכתה, איזה הוא גמר מלאכתה? קרימתה בתנור, דברי רבי עקיבא". ו"קרימה" הוא שיקפה פני הפת ויהיה לו כמין קליפה.
ואין הלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבינו שמשון
הקרימה. בתנור דגלגול הנכרי אינה פוטרת אבל קרימת הנכרי פוטרת ואמרי' בירושל' (שם) חברייא בשם ר' אלעזר מודה ר' עקיבא לחכמים בעיסת הדיוט שגלגלה טבלה רבי הילא בשם ר' אליעזר מודה רבי עקיבא לחכמים בעיסת הקדש שגלגלה פוטרה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ספק חייב - משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן י:
ואין חייבין עליה חומש - זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:
אחר הקרימה בתנור - דסבר ר"ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר"ע:
פירוש תוספות יום טוב
נעשית. רוצה בו נתגלגלה בחטים. ונטמטמה בשעורים. הרמב"ם:
ואם ספק חייב. פי' הר"ב ומוכרה לכהן. וכן משמע בירושלמי. ולפי מה שכתבתי בשם התוס' בריש דמאי. י"ל דלהכי מוכרה לכהן משום דהוי דבר מרובה א' מכ"ד משא"כ תרומת מעשר שהוא א' ממאה. ועוד י"ל דהכא עיסה בחזקת פטורה קיימה משא"כ פירות של עם הארץ דבחזקת חייבין הן. וכה"ג איכא שינויא בגמ' פ"י דחולין לענין ממונא. כמ"ש שם בס"ד. אלא אכתי צריכין לתירוץ התוספות שם. דאמאי פטרינן ממעשרות. ואמרינן המוציא מחברו עליו הראיה:
ר"ע אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור. לכאורה דוקא הכא פליג. והכי אמרינן בירושלמי חבריא בשם ר"א מודה ר"ע לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טבלה רבי הילא בשם ר"א מודה ר"ע לחכמים בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה. אבל הרמב"ם הביא ספרי אין מפרישין עד שתגמר מלאכתה. איזהו גמר מלאכתה. קרימתה בתנור דברי ר"ע. ע"כ. משמע דבכל חלה קאמר שזהו גמר מלאכתה. וכן מוכח יותר למעיין [שם] בספרי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על המשנה) נעשית. היינו נתגלגלה בחטים ונטמטמה בשעורים. הר"מ:
(י) (על הברטנורא) ולפמ"ש בשם התוספת בריש דמאי, י"ל דלהכי מוכרם לכהן משום דהוי דבר מרובה א' מכ"ד. משא"כ תרומת מעשר אחד ממאה. עי"ל דהכא עיסה בחזקת פטורה קיימת. משא"כ פירות של ע"ה דבחזקת חייבים הן וכה"ג מצינו בגמ' דחולין פ"י לענין ממונא:
(יא) (על המשנה) אחר הקרימה. לכאורה דוקא הכא פליג. וכ"ה בירושלמי אבל להר"ם בשם ספרי משמע דבכל חלה קאמר שזה גמר מלאכתה. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
גר שנתגייר וכו': בפ' ר' ישמעאל מסיק רבא דמתני' דפטר גלגול העובד כוכבים ר' יוסי ור"ש היא דפטרי נמי התם בברייתא מתרומה מירוח העובד כוכבים אבל לר' יהודה ור"מ דס"ל התם דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר אף גלגול העובד כוכבים אינו פוטר:
נעשית: היינו נתגלגלה בחטים וטמטמה בשעורים ואפשר דשינה התנא לשונו הכא משום דר' עקיבא קאמר הכא הכל הולך אחר הקרימה נקט לשון נעשית כלומר דמאי דאמרי' עד השתא גלגול היא גמר עשייתה לחיוב חלה ודלא כר' עקיבא. ומאי דקשה אמתני' מההיא דגר שנתגייר והיתה לו פרה דבפ' הזרוע כבר כתבתיו שם בס"ד. ועי' בתשובות הרשב"א ז"ל סי' תס"א:
ר' עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור: פי' דגלגול העובד כוכבים אינו פוטר אבל קרימת העובד כוכבים פוטר ירושלמי חברייא בשם ר' אלעזר מודה ר' עקיבא לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה דכי א"ר עקיבא דקרימה חשיבא לחומרא הוא דקאמר ולא לקולא ר' הילא בשם ר' אלעזר מודי ר' עקיבא לחכמים בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה וכהנא פליג עלייהו וס"ל דמירוח גופי' אינו פוטר במקום הקדש וכולהו מתני' דתני גבי תרומה ומעשר דמירוח הקדש פוטר דלא כר' עקיבא נינהו וגמר תרומה מחלה בג"ש דראשית ראשית וכי היכי דגבי חלה בתר קרימה אזלינן ה"נ גבי תרומה ומעשר אפי' מירח ההקדש אם פדאו קודם שיקרום בתנור חייב בתרומה אבל הנך רבנן דלעיל ס"ל אליבא דר' עקיבא דגבי מירוח מודה דפוטר ברשות העובד כוכבים וטעמא דחלה דאזיל בה בתר קרימה דיליף מבבואכם וכשישראל נכנסו ומצאו עיסה מגולגלת ואפאוה חייבין ואליבא דכהנא אתיא מלת הכל דקאמר ר' עקיבא דייקא:
בפי' ר"ע ז"ל הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת וכו'. כתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דקאי נמי אמתני' דלעיל נתנה לו מתנה ועל כל המשניות דלעיל כגון מתני' דהקדישה עיסתה ומתני' דנדמעה ומתני' דאוכלין עראי וצ"ע דאמרי' בירושלמי מודה ר' עקיבא לחכמים בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה ואמרו עוד שם מודה ר' עקיבא בעיסת הקדש שגלגולה פוטרה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
נעשת: ר"ל אם נתגלגל:
ואם ספק חייב: ומפריש ומוכרה לכהן. ואילה"ק מ"ש מדמאי דאע"ג דרוב ע"ה מעשרין אפ"ה חייב י"ל התם פירות בחזקת חיוב הן משא"כ הכא עיסה בחזקת פטור קיימא:
ואין חייבין עליה חומש: באכלה זר:
רבי עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור: דס"ל הקרימה בתנור הוא גמר מלאכתו לחלה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת