המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"איש בליעל". הנה האיש הבליעל חורש הרעה בלבו ומה שיבא ממנו אל שפתיו יוכר בו רושם הרע שהוא בלבו ויהיה משחית כמו האש השורפת וכאילו אמר שיותר רע יבא מפיו ממה שהוא בלבו כי ישתדל להעמיק בדבריו בדרך שימשך מהם רע נפלא:
"איש בליעל כורה רעה", אחר שחשב דרך החכמה המלבשתו ענוה ובטחון ורוה"ק והשב תועים אל דרך בחן שפתיו, חושב דרך הכסילות שהיא הפך לה, יש "איש בליעל", שפורק עול שמים מעליו לגמרי, והוא "כורה רעה" במעמקים ובסתר כורה בור על חברו להפילו, "ועל שפתיו" בוער "כאש צרבת", כי ידבר בהתלהבות רשפי האהבה עד שצרבת המכוה נראה על שפתים, כמ"ש כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע, שפתיו ידברו אהבה ובקרבו ישים ארבו:
תרגום מצודות:איש בליעל כורה (חופר ומחפש) תחבולות לעשות רעה לבני אדם, וגם ירבה לדבר דברי חדודים ומכעיסים כאילו על שפתיו אש צורבת (שורפת).
תרגום ויקיטקסט:
- הלחץ לאכול עלול לגרום לאדם להתפתות וללכת אחרי איש בליעל אשר כורה (חופר) לו מלכודת רעה: על שפתיו ישנם דיבורים חמים ואוהבים כמו אש, אבל בסופו של דבר האש צורבת ושורפת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כז.
הקבלות
צרבת היא כויה הנובעת משחין, (ויקרא יג כג): "וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה - צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן": "כי הפיתוי שלו דומה לאש של צרבת המכווה, שמצער תמיד את הנכווה, עד שיירפא לגמרי ממכתו, כך פיתויו של הכוח החיצון אינו מניח לנפש העמל, עד שיתגבר עליו בכוח עמלו, וישלים את תיקונו" (רמ"ד ואלי).
