מכילתא על שמות יט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מכילתא על שמותפרק י"ט • פסוק א' |
א • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ט, א':

בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃


"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים". מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים, אין לי אלא חדשים, שנים מנין, ת"ל בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים; אין לי אלא באותו הפרק, בפרק אחר מנין, ת"ל (במדבר לג) בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נכנסו לארץ, משנכנסו לארץ מנין, ת"ל (מל"א ו) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. כל אלו עד שלא נבנה הבית, משנבנה הבית מנין [שמונין לבניינו,] ת"ל (דה"ב ח) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית ה'. לא רצו למנות לבנינו, ימנו לחורבנו, שנאמר (יחזקאל מ) אחר אשר הוכתה העיר. לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים, שנאמר (דניאל ב) בשנת שתים למלכות נבוכד נצר חלם נבוכד נצר חלומות; ואומר (חגי א) בששי בשנת שתים לדריוש המלך; ואומר (שה"ש א) אם לא תדעי לך היפה בנשים; ואומר (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך ועבדת את אויביך.

כבר היה רבן יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה; ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, ראיתם ריבה זו מה היא, אמרו לו, עברית, סוס זה של מי הוא, אמרו לו, של פרש ערבי אחד. אמר להם רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, והייתי קורא אותו ולא הייתי יודע מה הוא. אם לא תדעי לך היפה בנשים. לא רציתם להשתעבד לשמים, הרי אתם משועבדים לפגומי גוים ערביים; לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת, הרי אתם שוקלים חמשה עשר שקלים במלכות אויביכם; לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגלים, הרי אתם מתקנין את הבורגסין ואת הבורגנין לעולי לכרכי מלכים. וכן הוא אומר, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך באהבה, ועבדת את אויביך בשנאה; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשובע, ועבדת את אויביך ברעב ובצמא; [תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מלובש, ועבדת את אויביך בעירום; תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך מרוב כל, ועבדת את אויביך בחוסר כל;] מהו בחוסר כל, שניטלה דעת מהם. - ד"א ובחוסר כל, שיהו חסרים מתלמוד תורה.

ביום הזה באו מדבר סיני. ראש חדש היה, לכך נאמר בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים.