מגילת תענית יג
<< · מגילת תענית · יג
ימי הצומות
ימי הצומות[עריכה]
ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב.
ניסן[עריכה]
- באחד בניסן מתו בניו של אהרן.
- בעשרה בו מתה מרים הנביאה ונסתם הבאר.
- בעשרים וששה בו מת יהושע בן נון.
אייר[עריכה]
- בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית.
- בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל.
סיון[עריכה]
- בעשרים ושלשה בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט.
- בעשרים וחמשה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע ורבי חנינא סגן הכהנים.
- בעשרים ושבעה בו נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו.
תמוז[עריכה]
- בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.
אב[עריכה]
- באחד באב מת אהרן הכהן הגדול.
- בט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבהמ"ק בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.
- בשמונה עשרה בו כבה נר מערבי בימי אחז.
אלול[עריכה]
- בשבעה באלול מתו מוציאי דבת הארץ רעה במגפה.
תשרי[עריכה]
- בשלשה בתשרי נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר היו עמו במצפה.
- בחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש רבי עקיבא בן יוסף בבית האסורין ומת.
- בשבעה בו נגזר על אבותינו חרב ורעב.
- בעשרה בו נתכפר על מעשה העגל.
חשון[עריכה]
- בששה במרחשון עיוורו את עיני צדקיהו מלך יהודה ושחטו בניו לעיניו.
כסלו[עריכה]
- בשבעה בכסליו שרף יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיה.
טבת[עריכה]
- בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים.
- בתשעה בו לא כתבו רבותינו על מה.
- בעשרה בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם להחריבה.
שבט[עריכה]
- בשמונה (ס"א: בחמשה ) בשבט מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון.
- בעשרים ושלשה בו נתקבצו כל ישראל [ו]על שבט בנימין על פלגש בגבעה ועל צלם מיכה.
אדר[עריכה]
אלו ימי התענית שקבלו עליהם מן התורה