מגילת תענית ב
<< · מגילת תענית · ב · >>
חודש אייר[עריכה]
ז[עריכה]
בשבעה באייר חנוכת שיר חומת ירושלם, דלא למספד.
בשני מקומות כתוב במגלה הזאת חנוכת ירושלים דלא למספד אחד כשעלו ישראל מהגולה[1], ואחד כשפרצוהו מלכי יון וגדרוהו בית חשמונאי. שנאמר (נחמיה ו, טו): "וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל וגו'". ואף על פי שנבנתה החומה עדיין השערים[2] לא עמדו, שכן הוא אומר (שם, א) "גַּם עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים[3]". ואומר (שם ג, טו) "הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וגו'". ואומר (שם ז, א) "וַיִּפָּקְדוּ[4] הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים[5] [וְהַלְוִיִּם][6]". וכשגמרו למנותם אותו היום עשאוהו יום טוב:
יד[עריכה]
בארבעת עשר ביה נכיסת פסחא זעירא דלא למספד.
וזו השיב רבי יהושע את רבי אליעזר. שהיה רבי אליעזר אומר אבר מן החי טמא ואבר מן המת טהור. אמר לו רבי יהושע אם אבר מן החי טמא לא כל שכן קל וחומר מן המת. מה אם מן החי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא, המת שהוא טמא לא כל שכן וכתוב במגלת תענית פסחא זעירא דלא למספד קל וחומר לפסחא רבא. ועוד דבר אחד השיב רבי יהושע שהיה רבי אליעזר אומר: זכין לקטן ואין זכין לגדול. אמר לו רבי יהושע: אם לקטן אמרת, קל וחומר לגדול. וכמצות פסח גדול, כך מצות פסח קטן.
כג[עריכה]
בעשרין[7] ותלתא ביה נפקו בני חקרא מירושלם.
הוא דכתיב (ש"ב ה, ז): "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד". זה הוא מקום הקראין[8] עכשיו שהיו מצרים לבני ירושלם ולא היו ישראל יכולין לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. וכשגברה בית חשמונאי הגלו אותם משם ואותו היום שעקרום[9] עשאוהו יום טוב.
כז[עריכה]
בעשרין[10] ושבעה ביה איתנטילו כלילאי מיהודה ומירושלם
שבימי מלכות יון היו מביאין עטרות של וורד, ותולין אותן על פתחי בתי עבודה זרה שלהם ועל פתחי החנויות ועל פתחי החצרות, ושרין בשיר לעבודה זרה, וכותבין על מצחו של שור ועל מצחו של חמור שאין לבעליהם חלק באלהי ישראל, כמו שהיו פלשתים עושין. כמו שנאמר (ש"א יג, יט): "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא וגו'" (שם, כא) "וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים". וכשגברה יד בני חשמונאי בטלום. ויום שבטלום עשאוהו יום טוב.
סליק פרק שני
- ^ בדפוס ראשון כתוב מ הגולה (עם רווח), וייתכן שהיה צריך להיות כתוב "מן הגולה".
- ^ בדפוס ראשון כתוב "העשרי' ", אבל נראה שזו ט"ס וצריך להיות "השערים"
- ^ בדפוס ראשון כתוב העמדתי בכ'
- ^ בדפוס ראשון "ויקדו"
- ^ בדפוס ראשון "המשררים והשוערים
- ^ בדפוס ראשון חסר, ומופיע במקומו "ועושי המלאכה"
- ^ בדפוס ראשון "בכ' "
- ^ בדפוס ראשון "הקראי' ", ולא ברור אם נכון לסיים "אין" או "אים"
- ^ בדפוס ראשון "שעקרו' ", ונראה לפתוח "שעקרום"
- ^ בדפוס ראשון בעשרי