מאמרי הראיה/החליל מכה לפניהם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים." (בכורים פ"ג מ"ג)

החליל הוא המיוחד ביותר לשמחה גם לאבל. חלילים לכלה או למת.
השמחה השלמה מתנוצצת ביותר - כשלא יחסר עמה הרגש של מציאות האבל האפשרי לבא, והוא נשמר ונִצל ממנו.
ע"כ אלה השלשה הכחות הראשיים המצליחים את האומה:
העבודה, בכח הגוף - השור ההולך לפניהם;
העושר - הבא ע"י קרניו המצופות זהב;
וההשכלה, הבאה עם העושר והחריצות - עטרה של זית שעל ראשו.
אבל, אפשר שכל אלה יביאו ח"ו ג"כ שואה על האומה -
כשישתמשו עם החמודות האלה להרע.
העבודה - תוכל להשפיל את הצורה האנושית אל השקיעה החמרית לבדה.
העושר - יביא המון חמדת תענוגי החיים, שמטמטמת את הלב מֵבִּינה אמתית, מחכמת צדק, אלהית.
החכמה - תוכל להועיל להרע, כמאמר: 'חכמתך ודעתך היא שובבתך'.
אמנם: עם ההַישרה האלהית במעגלי צדק ומישרים, שתדריכנו תורת ד', דבר ד' היוצא מירושלים -
הננו בטוחים שההצלחות האלה, המכשירות את אושר האומה - יביאוה באמת לרום מעלתה.
על כן החליל - המוכשר גם לשמחה וגם לאבל, מכה לפניהם בתכונת דפיקת קול צהלה ושמחה עזה, עד שמגיעים קרוב לירושלים, כי שם צוה ד' את הברכה.