המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃
"באלים" - שם אילן סרק כמו כי יבושו מאלים וכו' (לעיל א)
"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב)
"בנחלים" - ענין עומק וגיא וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל (בראשית כו)
"סעיפי" - כן נקרא שן הסלע כמו אל סעיף סלע (שופטים טו)והוא מושאל מענף היוצא מן האילן אשר יקרא סעיף כמ"ש וכלה סעיפיה (לעיל כז)
מצודת דוד
"תחת כל עץ רענן" - ורצה לומר שחברו את עצמן לעכו"ם ולפי שהמשיל המקרא עובדי העבודת כוכבים לזונה אמר לשון הנופל במשכב האשה כמ"ש ובחטא יחמתני אמי (תהלים נא)
"שוחטי הילדים" - לפני העבודת כוכבים
"בנחלים" - כן היה דרכם לשחטם בעמקים אשר תחת סעיפי הסלעים כי העבודת כוכבים העמידו על סעיף הסלע במקום גבוה
"הנחמים" - המתחממים עצמן תחת אילן אלה העשוי לעכו"ם
"הנחמים", מבאר מ"ש ילדי פשע, היו מתחממים להוליד בנים "מאלים" האלילים העומדים "תחת עץ רענן", שהיו אומרים שהאלילים שתחת העצים באו עליהם ומהם הולידו, כי היו אומרים שהאלילים חושקים את בנות האדם, ויבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם, "שחטי" ר"ל "האלים השחטים את הילדים בנחלים", כי אח"ז היו אומרים שהאלים צוו להם לשחוט את הילדים שהולידו מהם תחת סעיפי הסלעים לקרבן, כי בזה יתקדשו הילדים ויעלו על במתי עב, כידוע בעבודת הצאבה מקורות ימי קדם והבליהם. ובזה נדמה כאילו האלים שוחטים את הילדים, כי היו שוחטים אותם בפקודתם לפי הבליהם:
ביאור המילות
"באלים". כמו הבו לה' בני אלים, הכחות הנשגבות, ושוחטי תואר להאלים, האלים הם שוחטי הילדים: