קטגוריה:ישעיהו נג ה
נוסח המקרא
והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.
וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃
וְ/הוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִ/פְּשָׁעֵ֔/נוּ מְדֻכָּ֖א מֵ/עֲוֹנֹתֵ֑י/נוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙/נוּ֙ עָלָ֔י/ו וּ/בַ/חֲבֻרָת֖/וֹ נִרְפָּא־לָֽ/נוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ובחבורתו" - עם החבורה שבא עליו נרפא לנו נגעי העון כי בזה נתכפרו והלכו להם והוא כפל ענין במ"ש
"מוסר שלומנו עליו" - היסורין הראויים לבוא עלינו למרק העון להתמיד שלומנו הנה באו עליו
"מדוכה מעונותינו" - כפל הדבר במ"ש
"והוא מחולל מפשעינו" - האמת שהוא מה' אבל לא באה בעבור מאסו בו ברוע מעלליו אך בעבור פשעינו נתמלא חלחלה להיות פשעי כל העכו"ם מתכפרים בהיסורין הבאים עליו
מצודת ציון
"והוא" - הוי"ו הוא במקום או
"מחולל" - מלשון חיל וחלחלה
"מדוכא" - ענין שבר וכתיתה
"מוסר" - מלשון יסורין
"שלומינו" - מלשון שלום
"ובחבורתו" - מלשון חבורה ומכהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מוסר שלומנו עליו" ר"ל בעת שהיה שלום אל העכו"ם היו מיסרים את ישראל בחשבם שבזכות זה שהם מצירים לישראל יאריך שלומם עד שישראל נושא מוסר שלומם, יסורים של שלומם ובעת שפגעה אותם רעה וצרה לא היו נותנים אל לבם שזה להם עונש על שמריעים לנקיים האלה, כי בהפך היו אומרים שה' מעניש אותם על שלא הרעו לישראל ביותר ועל שהניחו להם שם ושארית, עד שחושבים כי "בחברתו" של ישראל "נרפא להם":
ביאור המילות
"פשעינו, עונותינו". ההבדל בין פשע עון מבואר (למע' א' כח. נו"ן א'). ופי' המבארים שישראל סבלו כדי לכפר עונות העכו"ם רחוק מן השכל, שיסבול הבלתי חוטא בעבור החוטא. ושירפא החולה במה שמכים את הבריא:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו נג ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.