המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ וכן יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב')
"קנך" - מלשון קן והוא מדור העופות
מצודת דוד
"כי תגביה כנשר" - אבל אם תגביה לשבת כנשר העושה מדורו במקום גבוה משם אורידך לארץ ותהיה נמסר ביד האויב
"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקיעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרב אליך וכאלו תפשת מרום גבעה ר"ל גבעה רמה מכל גבעות עולם וכפל הדבר במ"ש
"תפלצתך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת לעיר הבצורה ולכן אימתך ופחדך המוטל על כל הארצות הוא הסית אותך להביא זדון בלבך להתגאות יותר מדאי
"תפלצתך", משיב ע"ז, התפלצת שהוא דמות העכו"ם שלך "השיא אתך", לחשב א"ע ברום המעלה, וגם "זדון לבך" מה שאתה מכחיש בזדון עקרי האמונה, עד שאתה "שוכני בחגוי הסלע", מקומך מבוצר אם מצד חזקו שהוא בחגוי הסלע, ואם מצד רום מקומו שאתה "תפשי מרום גבעה", וא"א לנצח אותך מצד רום המקום וחזקו, אולם אני אומר לך "כי תגביה כנשר קנך" מה שבאחרית הימים תגביה קנך כנשר זה יהיה כדי "שמשם אורידך נאום ה'", שאם אשליך אותך ממקום נמוך אין הנפילה גדולה כ"כ, לכן אגביה אותך על במתי עב כדי שאשליך אותך מאגרא רמא לבירא עמקתא, שתגדל מפלתך יותר, ואז בימי המשיח שאוריד אותך.
ביאור המילות
"תפלצתך". כמו אשר עשתה מפלצת לאשרה, דמות בתבנית אדם, שנתנו לו כבוד אלהות: