ירושלמי ראש השנה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת ראש השנה · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


דף ז עמוד א[עריכה]

מתניתין   בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהילים לג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

גמרא  אית תניי תני כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בר"ה.  אית תניי תני כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם ביה"כ.  אית תניי תני כולהם נידונין בר"ה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו.  אית תניי תני כל אחד ואחד נידון בזמנו וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו.  מתני' כמאן דאמר כולהם נידונין בר"ה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו.  דתנינן ובחג נידונין על המים.  מילתיה דרב אמרה כולהם נידונין בר"ה וגזר דינו של אחד מהן מתחתם בר"ה.  דתני בתקיעתא דרב זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.  ועל המדינות בו יאמר אי זו לחרב ואי זו לשלום אי זו לרעב ואי זו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות ודלא כר' יוסה דר' יוסה אמר יחיד נידון בכל שעה מה טעמא (איוב ז) ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו ותפקדנו לבקרים זו פרנסתו לרגעים תבחננו זו אכילתו.  ר' יצחק רבה בשם ר' מלך וציבור נידונין בכל יום מה טעמא (מלכים א ח) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו.  א"ר לוי (תהילים ט) והוא ישפט תבל בצדק ידין לאומים במישרים הקב"ה דן את ישראל ביום בשעה שהן עסוקין במצות ואת האומות בלילה בשעה שהן בטילין מן המצות.  שמואל אמר מי שהוא דן את ישראל הוא דן את האומות מה מקיים שמואל ידין לאומים במישרים דנן ככשירים שבהן.  מזכיר להם מעשה יתרו מזכיר להן מעשה רחב הזונה.  ר' חייה בר בא בעי תבואה שלקה בערב הפסח מאי זה דין לוקה.  אין תימר משתא דעלת עד כדון לא עלת אין תימר משתא דנפקת הכן הוות מורכה כל שתא מלקי כדון.  אלו שמתים מראש השנה ועד יום הכיפורים מאי זה דין הם מתים אין תימר משתא דעלת עד כדון לא עלת אין תימר בשתא דנפקא הכן הוון מורכין כל שתא ממות כדון.  ולא שמיע דא"ר קרוספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הם אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים זה של צדיקים גמורין כבר נטלו איפופסי של חיים מראש השנה זה של רשעים גמורין כבר נטלו איפופיס שלהן מראש השנה של בינוניים כבר ניתן להן עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אם עשו תשובה נכתבין עם הצדיקים ואם לאו נכתבין עם הרשעים.  מ"ט (תהילים סט) ימחו מספר אלו הרשעים חיים אלו הצדיקים ועם צדיקים אל יכתבו אלו הבינוניים.  רבי חנניה חבריהון דרבנן בעי

דף ז עמוד ב[עריכה]

ואין הקב"ה רואה את הנולד.  ולא שמיע דא"ר סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הקב"ה דן את האדם אלא בשעה שהוא עומד בה מ"ט (בראשית כא) אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם.  א"ר לוי כתיב (תהילים ה) לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך למה ששנאת כל פועלי און דרש ר' יששכר דכפר מנדי (איוב יד) כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן.  א"ר יהושע בן לוי (איוב ח) אם זך וישר הייתה אין כתיב כאן אלא אם זך וישר אתה א"ר חייה בר בא (משלי ל) זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו.  בנוהג שבעולם זה מבקש לנצח זרזירו וזה מבקש לנצח זרזירו אבל הקב"ה אינו כן אלא ומלך אלקום עמו לא בעי תקום על דידיה (תהילים קג) כי לא לנצח יריב ולא לנצוח יריב.  א"ר לעזר פדא בסיליוס או נימוס או גריפות.  בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה.  רצה מקיימה רצו אחרים מקיימים אותה אבל הקב"ה אינו כן אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה מאי טעמא ושמרו את משמרתי אני ה' אני הוא ששימרתי מצותיה של תורה תחילה.  א"ר סימון כתיב (תהילים יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני הוא שקיימתי עמודת זקן תחילה.  א"ר סימון כתיב (דברים ד) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וגו' ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים.  וחורנה אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם השלטון אומר הדין היום והליסטים אומר למחר הדין למי שומעין לא לשלטון אבל הקב"ה אינו כן אמרו ב"ד היום ראש השנה הקב"ה אומר למלאכי השרת העמידו בימה יעמדו סניגורין יעמדו קטיגורין שאמרו בני היום ראש השנה.  נמלכו ב"ד לעברה למחר הקב"ה אומר למלאכי השרת העבירו בימה יעברו סינגורין יעברו קטיגורין שנמלכו בני לעברה למחר מ"ט (תהילים פא) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אם אינו חוק לישראל כביכול אינו משפט לאלהי יעקב.  ר' קריספא בשם ר' יוחנן לשעבר (ויקרא כג) אלה מועדי ה' מיכן ואילך אשר תקראו אותם.  א"ר אילא אם קריתם אותם הם מועדי ואם לאו אינן מועדי.  אמר ר' סימון כתיב (תהילים מ) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו לשעבר רבות עשית מיכן והילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו.  א"ר לוי למלך שהיה לו אירלוגין כיון שעמד בנו מסרה לו.  אמר רבי יוסה בר חנינה למלך שהיה לו שומרה כיון שעמד בנו מסרה לו אמר רבי אחא למלך שהיה לו טבעת כיון שעמד בנו מסרה לו אמר רבי חייה בר בא לנגר שהיו לו כלי נגרות כיון שעמד בנו מסרה לו אמר ר' יצחק למלך שהיו לו אוצרות כיון שעמד בנו מסרם לו ורבנן אמרי לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות כיון שעמד בנו מסרה לו:  ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון.  ר' אחא אמר כהדין דירין ורבנן אמרי כהדא במגנימין

דף ח עמוד א[עריכה]

מה טעמא (תהילים לג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם.  א"ר לוי היוצר יחד לבם כבר הבין את כל מעשיהם.  אמר רבי לעזר בנוהג שבעולם מה נוח ליוצר הזה לעשות מאה קנקנים או להסתכל בהן לא להסתכל בהן.  אמר רבי ברכיה יוצרן רוצה שיהא ליבן יחיד אליו.  אמר רבי אבון מי שהוא יחיד בעולמו כבר הבין את כל מעשיהן:  ובחג נידונין על המים.  מתניתין דרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה.  בשני (במדבר כט) ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם מים.  אמרה התורה הבא שעורים ביכורים בפסח שתתברך לפניך התבואה הבא חיטים בכורים בעצרת שיתברכו לפניך פירות האילן.  אמור מעתה ניסוך המים בחג שיתברכו לפניך המים.  תני רשב"י הרי שהיו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להם גשמים מרובין ובסוף חטאו.  לפחות מהן א"א שכבר נגזר גזרה מה הקב"ה עושה מפזרן לימים ולמדברות ולנהרות כי שלא תיהנה הארץ מהן.  מה טעם (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו.  הרי שלא היו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להן גשמים מעוטים ובסוף עשו תשובה להוסיף עליהן א"א שכבר נגזרה גזירה מה הקב"ה עושה להן מורידן כדי הארץ ומשיב עמהן טללים ורוחות כדי שתיהנה הארץ מהן מ"ט (תהילים סה) תלמי' רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך.  (איוב כד) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו עונות שעשו ישראל בקייץ גזלו מהן מימי השלג.  כתיב (דברים יא) תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה כהנא אמר מרשית כתיב ועד אחרית שנה מדוה לה בראשה ויהב לה אחרית טבא בסיפא: