ירושלמי נדרים ו ח

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ו · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ח משנה

הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין ומן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סיתווניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקו' שדה מפני שהוא שם לוויי

הלכה ח גמרא

מתניתא מקום שאין קורין לקפלוטות כרישין אבל במקום שקורין לקפלוטות כרישין לא בדא לכן צריכא אפילו במקום שקורין לקפלוטות כרישין מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לוויי ותני עלה הנודר מן הירק בשביעית אסור בירקות שדה תניתה רבי קריספא בשם רב חנינה בן גמליאל דאמר טעמא הדא דאמר עד שלא התיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר ר' להביא מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע אמר רבי יוסי בן חנינה עולשין חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית הדא דאת אמר עד שלא התיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע תני אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זה מעוברת רבי זעירא בשם רבי אבהו אמר עד שלא התיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע היה רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (מלכים ב ד) ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים וגו' אין לך מבכר בארץ ישראל יותר מבעל שלישה ולא ביכר אלא אותו המין והביא לאיש האלהים אימתי הביאו לאחר העומר שנאמר (שם) תן לעם ויאכלו הואיל והיתה השנה צריכה לעבר מפני מה לא עיברה אלישע אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות תני אין מעברין את השנה מפני הטומאה ר' יהודה אומר מעברין שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה שנא' (דברי הימים ב ל) כי מרבית העם וגו' ר"ש אמר אע"פ שעברו ניסן אינו מעובר אלא אדר ר"ש בן יהודה משם ר"ש חזקיהו העשי לציבו' לעשות פסח שני אית תניי תני מעברין את השנה מפני הטומאה אית תניי תני אין מעברין מאן דאמר מעברין מינה (דברי הימים ב ל) כי אכלו את הפסח בלא ככתוב ומ"ד אין מעברין מה מקיים כי אכלו את הפסח שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר ואתייא כיי דמר רבי סימון בר זבדי גלגולתו של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח כתיב (שם) בכל לבבו הכין לדרוש האלהים אלהי אבותיו וגו' ר' סימון בר זבדי ור' שמואל בר נחמן חד אמר אפילו כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש וחרנה אמר אפילו כל מעשים טובים שעשה לא יצא כדי טהרת הקודש כתיב (דברי הימים ב כט) ויחלו באחד לחדש הראשון וגו' וכתיב וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו והלא ליום אחד יכולין היו לבער כל ע"ז שהיה שם אמר רבי אידי מפני צלמי כשדים שחקוקים ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו והודו לו כיתת נחש הנחשת והודו לו גנז טבלא של רפואות והודו לו ועל שלשה לא הודו לו סתם מימי גיחון העליון ולא הודו לו קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו אין מעברין את השנה קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר ר' אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן אם בא חדש בזמנו אם בא לא בא רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה כשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בי רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי חנניה בן ר' יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה אמר רבן שמעון בן גמליאל כן היינו נוהגין ביבנה והתני קדשוהו בראשון ובשני רבי זעורא בשם רב חסדא אותה השנה נתקלקלה מה בין הראשון לשני רבי בא בשם רבי שנה הראשונה ושנה השנייה והא תני יום הראשון יום השני קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד יכול יהיה מעובר תלמוד לומר אותם אותם הם מועדי אין אלה הם מועדי לפני זמנו כ"ט ימים לאחר עיבורו ל"ב ומניין שמעברין את השנה על הגליות שיצאו ועדיין לא הגיעו למקומן תלמוד לומר (ויקרא כג) וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל עשה את המועדות שיעשון כל ישראל אמר רבי שמואל בר נחמן והן שהגיעו לנהר פרת אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד רבי חנניה איש אונו אם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל אין מעברין את השנה בגליל ואם עיברוה מעוברת אין מעברין את השנה בחוצה לארץ ואם עיברוה אינה מעוברת בשיכולים לעברה בארץ ישראל אבל בשאין יכולין לעברה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה עיבר חוצה לארץ יחזקאל עיבר חוצה לארץ ברוך עיבר חוצה לארץ חנניה בן אחי רבי יהושע עיבר בחוצה לארץ שלח ליה רבי תלת איגרן גבי רבי יצחק ורבי נתן בחדא כתב לקדושת חנניה ובחדא כתב גדיים שהנחת נעשו תישים ובהדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהא שוחט ונחוניון זורק קדמיתא ואיקרון תינייתא ואיקרון תליתייא בעי מבסרתון אמרין ליה לית את יכיל דכבר איקרתנון קם רבי יצחק וקרא כתיב באורייתא אלה מועדי חנניה בן אחי רבי יהושע אמרין ליה מועדי י"י אמר לון גבן קם ר' נתן ואשלם כי מבבל תצא תורה ודבר י"י מנהר פקוד אמרין ליה (ישעיהו ב) כי מציון תצא תורה ודבר י"י מירושלים אמר לון גבן אזל וקבל עליה גבי רבי יהודה בן בתירה לנציבין אמר ליה אחריהם אחריהם אמר ליה לינה ידע מה שבקית תמן מאן מודע לי דאינן חכמים מחשבה דכוותי מכיון דו אמר לא חכמין דכוותי ישמעון ליה מכיון דאינון חכמין מחשבה דכוותי ישמע להון קם ורכב סוסיא הן דמטא מטא הן דלא מטא נוהגין בקילקול כתיב ואל יתר זקני הגולה אמר הקב"ה ביותר הן חביבין עלי זקני הגולה חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ כתיב (מלכים ב כד) החרש והמסגר אלף ואת אמר הכן רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנין רבי ברכיה אמר החרש אלף והמסגר אלף ורבנין אמרי כולהון אלף ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמר אילו החברים ורבנין אמרין אילו הבולווטין רב הושעיה כד הוה מקבל סהדיא בעין טב הוה אמר לון הוון ידעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם אמר רבי אבינא אין כך הוא אפילו דיני נפשות בת שלשה שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעבר ובא עליה אינו בסקילה א"ר אבין (תהילים נז) אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלשה שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו אינן חוזרין