ירושלמי נדרים דף ל ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


היך עבידא הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידיה (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה בן עזאי אומר (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה שמא יעני לא כנולד הוא אמר רבי זעירא עניות מצויה כהדא חד בר נש הוה בעל דיניה עתיד אתא בעי מידון קומי רב שלח רב בתריה אמר עם ההוא אנא בעי מיתי מידון כך אין אתון גמלייא דערבייא לא טענין קורקסייא דאפותיקי דידי שמע ומר מהו מתגאה דלא ליה תהא פחתה בה מן יד נפקת קלווסים מן מלכותא דייעול הוא ומדליה לטימיון אתא גבי רב א"ל צילי עלי דו נפשי תחזור צלי עלוי וחזר עלה

הלכה ה משנה[עריכה]

פותחין לאדם בכתובת אשתו מעשה באחד שנדר מאשתו הנייה והיתה כתובתה ארבע מאות זוז ובאת לפני ר' עקיבה וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו ר' שמונה מאות זוז הניח לי אבא ונטל אחי ד' מאות ואני ד' מאות לא דייה שתיטול היא מאתים ואני מאתים אמר לו ר' עקיבה אפילו את מוכר שער ראשך את נותן לה כתובתה ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירו רבי עקיבה

הלכה ה גמרא[עריכה]

וגובין מן המטלטלין אמר רבי בא אע"ג דתימר גובין מן המטלטלין אומר לו שיתן ר' מישא שאל מהו לומר ליורשין לגבות מן המשועבדין אמר ר' אבא מרי מתניתא אמרה כן שאין אומר להן דתנינן תמן אלא יינתנו

 

עין משפט

8 ט_ח |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף ט':

8 ט_ח |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף ט':