ירושלמי מעשר שני ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

מעות חולין ומעות מע"ש שנתפזרו מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין אם בלל וחפן לפי חשבון זה הכלל המתלקטים למעשר שני והנבללין לפי חשבון סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואומר סלע של מע"ש בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק לא שיקיים כן אלא חוזר ומחללן על הכסף בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב ובית הלל מתירין אמר ר' עקיבה אני עשיתי לרבן גמליאל ור' יהושע את כספם דינרי זהב

הלכה ג גמרא[עריכה]

אמר רבי זעירה כדי לשכר שני שמא יאבדו השאר ויהיו אלו שבידו תפוסין על השני אמר רבי זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן אמר רבי יונה והוא שליקט מיכן ומיכן אבל אם ליקט על אומן כבולל וחופן הוא רבי יוסי בשם רבי פדייה רבי יונה בשם [רבי] חזקיה אין בלילה אלא ביין ושמן בלבד רבי יוחנן אמר עד כזיתים הנבללים מתניתא פליגא על רבי יוחנן אם בלל וחפן לפי חשבון פתר לה עד כזיתים המתלקטים למעשר שני והנבללין לפי חשבון רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי חונא סלקת מתניתא הנבללין והנחפנין לפי חשבון תני בן עזאי אומר שתים ר' זעירא אמר מה בחלמה כד ייכל לעולא בר ישמעאל קופדא שמינה למחר אתא שאל ליה אמר ליה למה שתים א"ל מתוך שאת אומר לו כן [אף] הוא דוחק [את] עצמו ופודה אותה חזקיה אמר כשהוא מחללה עושה אותה כרעה וכשהוא מחלל עליה עושה אותה כיפה והתנינן בורר את היפה שבהן ומחללן עליה ויבור את הרעה ויעשה אותה כיפה אמר רבי יונה אני אומר היא היתה מעשר שני מכל מקום לא יצאת לחולין אמר רבי יונה לא יתכוין לעשותה חולין ברורין תדע לך שהוא כן דתנינן לא שיקיים כן אלא חוזר ומחללו על הכסף רבי חגי אומר קומי רבי זעירא מנחם בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי מחללין אותו מדוחק והתנינן מחללין כסף על נחושת מדוחק הא כסף על כסף לא רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יונה רבי אחא בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי עבר וחיללן מחוללין רבי יודן בן פזי רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בוודאי עבר וחיללן מחוללין תני ר' לעזר בי ר"ש אומר כשם שמחללין כסף על נחושת כך מחללין זהב על הכסף א"ל ר' מפני מה מחללין כסף על נחושת שכן מחללין כסף על זהב ויחללו זהב על כסף שאין מחללין זהב על נחושת אמר לו רבי לעזר בי ר' שמעון שכן מעשר שני של זהב מחללין אותו על מעות שבירושלים מדברי שניהם מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחושת אמר רבי יוחנן לא אמרו בית שמאי אלא בסוף אבל בתחילה אוף בית שמאי מודיי מה טעמא דבית שמאי כסף ולא זהב ואימא כסף ולא נחושת והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שני וסברינן מימר כיני מתני' המצרף סלע ממעות מעשר שני מאי כדון טעמא דבית שמאי היא כסף היא נחושת רבי שמעון בן לקיש אמר בין בתחלה בין בסוף בית שמאי פליגין מה טעמא דבית שמאי כסף ראשון ולא כסף שני והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שני וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני מאי כדון טעמא דבית שמאי כסף עד כדי כסף