ירושלמי כלאים ז א
<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ז · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה[עריכה]
המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר על גבה שלשה טפחים לא יביא זרע עליה אפילו הבריכה בדלעת או בסילון הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה הארכובה שבגפן אין מודדין אלא מעיקר השני
הלכה א גמרא[עריכה]
לא יביא זרע עליה הא מן הצד מותר מה נן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן אפילו שאר כל האילן אי משום עבודה ניתני ששה אלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמר שלשה אין כרבי עקיבה אפילו מן הצד ניתני שלשה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא משום זרעים על גבי הגפן תמן תנינן מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים רבי ירמיה אמר רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר אין השרשין מהלכין מן הצד והכא את אמר השרשין מהלכין מן הצד אמר רבי יוסי כאן וכאן אין השרשין מהלכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תחוח והן מלקין ארעיתו של כותל תדע לך שהוא כן דתנינן תמן מי רגלים ומי רגלים מהלכין מן הצד התיב רבי יוסי בי רבי בון והתנינן מחרישה אית לך מימר מחרישה מהלכת מן הצד אפילו הבריכה בדלעת או בסילון הדא דתימר בסילון של חרס אבל בסילון של אבר אינו צריך עד שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן הבריכה בסלע הדא דתימא בהדין צלמא ברם בהדין רכיכה מתפתפת היא והאי בשאין הראשון נראית אבל אם היה הראשון נראה נותן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן תדע לך שהוא כן דתנינן דבתרה המבריך שלשה גפנים ועיקריהן נראין ותני עלה במה דברים אמורים לענין הכרם אבל לענין עבודה נותן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן