ירושלמי יבמות ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ד · הלכה יא | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה יא משנה[עריכה]

היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות ואחת גרושות אחת ארוסות ואחת נשואות רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שליבו גס בה רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול

הלכה יא גמרא[עריכה]

עד כמה הכרת העובר סומכוס אומר משום רבי מאיר עד שלשה חדשים אע"פ שאין ראיי' לדבר זכר לדבר שנא' (בראשית לח) ויהי כמשלש חדשים אמר רבי יודן אפילו מעוברת רוח (ישעיהו לג) הרינו חלנו כמו ילדנו רוח (שם) תהרו חשש תלדו קש רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמר ר' חנינה בשם רבי חייה רבה אפילו רובו של ראשון ורובו של אחרון והאמצעי שלם ר' אסי אמר תשעים יום שלימין שמואל אמר הן עיבוריהן אתא עובדא קומי רבנן דתמן דלא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון או שבעה עשר מן האחרון ושלשה עשר מן הראשון וחמשה שלימין באמצע וביקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות אמר לון רב נחמן בר יעקב כההין עובדא אתא קומי רבה בר בא ואכשרו אבא בר ווא פליג על שמואל בריה אמר רבא שנייא היא הכרת העובר שנייה היא לידתו הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין תמן תנינן וכמה היא קישויה ר' מאיר אומר אפילו ארבעים חמשים יום רבי יודה אומר דייה חדשה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות ר' יוסה בשם רבי ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין דלכן ניתני שלשים יום ר' יוסה בי רבי בון בשם רבי ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין דתנינן דייה חדשה רבי יודן בעי סוף דבר עד שתלד לא אפילו הפילה אמר רבי מנא שמעית בשם שמואל היא הכרת העובר היא לידתו ולית אנא ידע מן שמעת אמר ר' בא בר כהן קומי רבי יוסי רבי ירמיה אמרה אמר ליה רבי חזקיה לא אמרה רבי ירמיה ואיקפד רבי יוסי לקיבלי' אמר ליה שכן אפילו יהושע שהיה קושר למשה לא אמר כן ואת אומרת כן חזר ואמר אין דאמרה אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עליה ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה ר' ברכיה בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד או למאתים ושבעים ושנים או למאתים ושבעים ושלשה או למאתים ושבעים וארבעה א"ל ר' מנא מנן שמע ר' הדא מילתה א"ל מן ר' בא מחלפה שיטתיה דרבי בא תמן הוא אמר שנייא הוא הכרת העובר שנייא הוא לידתו והכא אמר הכין ר' אבא בר זוטרא בשם שמואל כל שהוא בה"י רבה באל"ף רבא רב חייה בר אשי הוה יתיב קומי דרב חמיתיה מבעת אמר ליה מהו כן אמר ליה חמרתי מעברה והיא בעיא מילד ואנא בעי מרבעתה עד דלא תצנן א"ל אימתי עלה עליה הזכר א"ל ביום פלן וחשב א"ל בעיא היא עד כדון ותני כן חמרתה פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה והמוספת אינה מוספת על ימות החמה מילתי' דרבי יהושע בן לוי פליגא דאמר ריב"ל בקורת משל מלכות עיברה והרביעו של בית רבי ממנה שוורים ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו לאחר זמן כאן בבהמה טהורה כאן בבהמה טמאה והא כתיב (איוב לט) הידעת עת לדת יעלי סלע וגו' תספור ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה הידעת עת לדת חיה טהורה כבהמה טמאה רבי מאיר חשש לגיטין רבי יודה חשש לוולד ר' יוסי חשש לגיטין ולוולד אין תימר דלית רבי מאיר רבי יוסי חושש לגיטין דתנן ארוסות ינשאו מיד רבי זעורה בשם רבי גדולה ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה היוצאת בגט צריכה להמתין שלשה חדשים הדא מסייעא לר"מ דרבי מאיר חשש לגיטין ר' בא בשם ר' אבא בר ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים מסייעא לרבי יוסי דרבי יוסי חשש לגיטין ולוולד תני הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"י רבי יוסי אומר אינן צריכות להמתין ובדמים רבי יודה אומר מטמא מעת לעת רבי יוסי אומר דייה שעתה אמר רבי נראין דברי ר' יודה בדמים ודברי רבי יוסי בוולד אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו אבא הוה ליה עובד' ושלח שאל לרבי חייה ולרבי יוסי ולרבי אמי והורין ליה כרבי יוסי בוולד דלא כן מה אנן אמרין רבי יודה ורבי יוסה אין הלכה כרבי יוסי אלא בגין דאמר ר' נראין לא כן אמר רבי בא בשם רבי זעורה כל מקום ששנה רבי נראין עדיין המחלוקת במקומה חוץ מעיגול של דבילה דדין מודי לדין ודין מודה לדין אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו אפילו דבר בריא שנבעלו אמר לו וסתם גויות לא כבעולות הן שמעון בר בא אמר אתא עובדא קומי רבי יוחנן והורי כרבי יוסי והוה רבי לעזר מצטער אמר שבקין סתמא ועבדין כיחידייא אשכח תני לה רבי חייה בשם רבי מאיר כרבי שמעון שמע לה דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא רבי מנא בעא קומי רבי יודן תמן אמר רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם משנה והכא את אמר הכין אמר ליה לא רבי דילמא חורן אמר מן מה הן דשנה רבי מתניתין מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם אתאי דלא אשכח רבי מתניתא מחלוקת אלא אחרים שנו מחלוקת ור' שנה סתם לא כל שכן תהא הלכה כסתם אתא רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא ורבי שמעון בר אבא בשם רבי לעזר ואפילו שנו אחרים מחלוקת ורבי שנה סתם הלכה כסתם ולמה הוא מורי ליה כיחידייא רבי שמואל בר אינייא בשם רבי אחא הדא דתימר כשאין מחלוקת אצל סתם אבל אם יש מחלוקת אצל סתם לא בדא הלכה כסתם רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אחא הדא דתימר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא בדא הלכה כסתם אמר ר' יוחנן כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן עד שיפרש לו רובו רשב"ל אומר כל סתם משניות דרבי מאיר עד שיפרש לו רובו אמר ר' זעירא קומי רבי יוסי לא דרשב"ל פליג אלא דו חמי רוב סתם משניות דרבי מאיר רבי זעירא בעא קומי רבי מנא הידינו רבה רבה דמתניתא רבה דאולפנה לית מילתא דרבי לעזר אמרה רבה דמתניתא כרבי שמעון דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא נאמר אולפן קביל מן רבה דמתניתה כד שמע דתני לה רבי חייה בשם ר' מאיר החולצת מונה משעת מיתה היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה רבי חנינה אמר משעת נתינת גיטה רבי יוחנן אמר משעת כתיבה רב ושמואל רב כרבי חנינה ושמואל אמר כרבי יוחנן מתיב שמואל לרב על דעתך דאת אמר משעת נתינה משום מה את חושש משום שנתייחדה בנתים וניחוש לה לגט ישן מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן על דעתך דאת אמר משעת כתיבה היו שני גיטין אחד נכתב עכשיו ואחד נכתב לאחר זמן וניתני שניהן ביום אחד לזו את אוסר ולזו את מתיר מן דהוה מותבה רב לשמואל התיב רבי חנינה לרבי יוחנן מאן דהוה רבי יוחנן מותבה לרבי חנינה התיב שמואל לרב והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה הוא האיבול שלשים יום הדא דתימר בנשים אבל באנשים שלשה רגלים בשיש לו בנים אבל אם אין לו בנים מיד בשיש לו מי שישמשנו אבל אם אין לו מי שישמשנו מיד בשאין לו בניו קטנים אבל אם היו בניו קטנים מיד כהדא מעשה שמתה אשתו של רבי טרפון עד כשהוא בבית הקברות אמר לאחותה היכנסי וגדלי את בני אחותיך אעפ"כ כנסה ולא הכירה עד שעברו עליה ל' יום