ירושלמי חגיגה ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת חגיגה · פרק ג · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבלם ממנו אבל מניחה לגת הבאה אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן כדי יין וכדי שמן המדומעות נאמנין עליהן בשעת הגיתות והבדים קודם לגת שבעים יום

הלכה ד גמרא[עריכה]

¶ חומר בתרומה שביהודה נאמנין הא בגליל לא רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדייה מפני שפסיקייא של כותים מפסקת והא תנינן שנייה לה רגב בעבר הירדן בלא כך אין פסוקיות של כותיים מפסקת א"ר שמי תיפתר במביא גרגרים וכותשן שם וביהודה נאמנין על היין אבל לא על הקנקנים רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בן דרום שאמר מגליל הבאתיה נאמן ובן גליל שאמר מדרום הבאתיה אינו נאמן רבי ירמיה סבר מימר בתרומה שנעשית על גב הקודש הא על גב עצמה לא א"ר יוסה ואפילו נעשית על גב עצמה פליגא על רבי יוסה צריך לעמוד עליהן עד שיטבולו פתר לה שלא בשעת הבד אית לך מימר שלא בשעת הגת א"ר יצחק בי רבי לעזר או קודם עד שלא בצרו בה ג' בני אדם נגעו בו טהרות בשעת הגיתות והבדים הטהרות טהורות עברו הגיתות והבדים הטהרות טמאות ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות קודם לגיתות ולבדים הטהרות טהורות ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות בשעה שהוא מלא הטהרות טהורות פינהו הטהרות טמאות ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות בשעה שהוא ריקן הטהרות טמאות מילהו הטהרות טהורות ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר ולית כל אילין מיליין כן.

¶ (ירושלמי עירובין ט, ד) א"ר יוחנן כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ חומרין כושת כיי דתנינן תמן (משנה עוקצין ג, ה) הכושת והחמת וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקין בכסף מעשר ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה אמר רבי יוחנן בן נורי אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר ר' יוחנן אמר חומרין מטמין טומאת אוכלים ואינן נלקחין בכסף מעשר קירויה כיי דתנינן תמן (משנה פרה ה, ג) קירויה שהטבילוה במים שהן ראויין לקדש מקדשין בה עד שתיטמא ניטמא אין מקדשין בה רבי יהושע אומר אם מקדשין בה בתחילה אף בסוף אם אינן מקדשין בה בסוף אף לא בתחילה בין כך ובין כך לא יאסוף בתוכה מים מקודשין ר' יוחנן אמר חומרין אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף מבוי כיי דתנינן תמן (משנה עירובין ט, ג) וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו כו' ר"י אמר חומרין אסורין בין בשבת הזאת בין בשבת הבאה גר דתני גר שנתגייר והיו לו יינות אמר בבריא לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמו טהורין לו וטמאין לאחרים ע"ג אחרים טמאין בין לו בין לאחרים ר"ע אומר אם טהורין לו יהיו טהורין לאחרים אם טמאין לאחרים יהיו טמאין לו רבי יוחנן אמר חמרין טמאין בין לו בין לאחרים עם הארץ דתני עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר בבריא לי שנעשו בטהרה בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים רבי עקיבה אומר אם טהורות לו יהיו טהורות לאחרים אם טמאות לאחרים יהיו טמאות לו רבי יוחנן אמר חומרי טמאות בין לו בין לאחרים.

¶ אמר רבי יניי הרובין היו אומרים בתרומה שנעשית על גב הקודש הא על גב עצמה לא ואני אומר אפי' נעשית על גב עצמה אתיא דר' יוסי כרבי ינאי ודרבי ירמיה כרובים אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית בקודש נאמן מאחר שהוא נאמן על הקודש נאמן על התרומה כדי יין וכדי שמן המדמעות אמר ר' יוסי בי רבי בון אלו שקודחין בהן את הדמע: