ירושלמי בבא בתרא ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת בבא בתרא · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת

הלכה ג גמרא[עריכה]

רב אמר בשעת החירום שנו <א"ר חנינה שני ערלה ביניהון> רב אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ שמואל אמר יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ אמר רב נחמן בר רב יצחק קרייא מסייע למה דמר שמואל ויתן לה המלך סריס אחד וגומר אמר רבי לעזר ואפילו שתי אבטיניות כגון שלומי ונבירו והירדן מספיק בנתיים ועומד שם ורואה אחד המחזיק בשדה ומחזיק בשלו אינה חזקה עד שתהא עמו באותה העיר ובאותה המדינה רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא מודה רב במנכש ובמעדר מודה רב במנכש ומעדר מהו דאמר רב עיקר חזקה הכנסת פירות אלא שאם ראו אותו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה אלא הכנסת פירות רב אמר עיקר חליצה התרת רצועות לא כן א"ר בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמים חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה חליצתה פסולה עד תחלוץ ותרוק מודה רב עד שתחלוץ ותרוק מהדא דאמר רב עיקר חליצה התרת רצועות רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן ערר מהו שצריך ב"ד ר יוסה בשם רבי יוחנן ערר אין צריך ב"ד ואית דמרין ר יוסי בן חנינה שאל לתלמידיו דרבי יוחנן ערר מהו שצריך ב"ד רבי חייה בשם רבי יוחנן ערר צריך ב"ד שמואל אמר אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא וצריך לעורר על כל שלשה שנים גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא והוו דייניה חלקיה בר טובי ורב הונא וחייה בר רב אמר לון חייה בר רב כן אמר אבא מכיון שערר עמו שלשה שנים הראשונות עוד אין צריך לעורר עליו ותני כן היה אוכל שלו שש שנים ערר שלש שנים הראשונות אמר לו אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה אינה חזקה מחמת טענה הראשונה הרי זו חזקה שכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה שמואל אמר אם בזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום