זהר חלק ג רע א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רע א
מתוך: זוהר חלק כט (עריכה)
כי לא באו לעזרת יי' כד נפקו ישראל ממצרים. לעזרת יי' בגבורים באינון ששים גבורים כד אזדמנו קרבא עם סיסרא. ודא מלאך רזא דכל דינין וכל קרבין דמלכא ברשותיה ועל דא אמר מלאך יי' ודא הוא דכתיב המלאך הגואל אותי וגו' והא אוקמוה חבריא. ודא זמינא למהוי עלאה ויקירא לזמנא דאתי ובדא יתרבי שמא קדישא ובדא זמין קב"ה לאתפרעא מעמין עכו"ם ועל דא כתיב והתגדלתי והתקדשתי וגו'. אזלו עד דמטו לגביה דר"ש כיון דחמא לון אמר ר"ש הא שכינתא הכא ודאי צריכין אנן למחזק טיבו לאנפי שכינתא. פתח ואמר הן עוד היום גדול וגו'. האי קרא אוקמוה דכד ישראל יתערון תשובה לקמי קב"ה בזכו אורייתא יתובון לארעא קדישא ויתכנשון מן גלותא דהא ודאי יומא חד יהא גלותא לישראל ולא יתיר הה"ד נתנני שוממה כל היום דוה. ואי לא יתובון קב"ה אמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה בלא זכו ובלא עובדין דכשרן. אבל אסותא חד לכו השקו הצאן אשתדלו באורייתא דאתשקייו מימי אורייתא ולכו רעו לאתר דנייחא לאתר טבא וכסופא דאחסנתיכון. ד"א הן עוד היום גדול דא הוא יום דאקרי יום מהומה ומבוסה ומבוכה די בההוא יום אתחריב בי מקדשא ונפלו ישראל בגלותא. ובגין עובדין בישין ההוא יומא אתמשך ואתרבי ה"ד הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה בגין דאינון משכין ליה לההוא יומא. השקו הצאן כמה דאתמר במלי דאורייתא דהא בזכותא דאורייתא יפקון ישראל מן גלותא ישראל מאי קא אמרי ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים עד דיתכנשו כל שאר יומין עלאין. וגללו את האבן ויגנדרון לההוא דינא קשיא דההוא יומא דשלטא על פי הבאר ואשתכחת ההיא בא"ר בגלותא עמנא. וכד אתגלייא האי בא"ר וההוא אבן לא שלטא עלה מיד והשקינו הצאן. וזמין קב"ה בסוף יומייא לאהדרא לישראל לארעא קדישא ולאכנשא לון מגלותא ומאן אינון סוף יומייא ההוא דהיא אחרית הימים. בהאי אחרית הימים ישראל סבלו גלותא הה"ד בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים וכתיב וקראת אתכם הרעה באחרית הימים. באחרית הימים דייקא. ודא היא כנסת ישראל בגלותא. ועם אחרית הימים דא קבילו עונשא בגלותא. ובדא יעביד קב"ה נוקמין לישראל תדירא הה"ד אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ובכל אתר דא היא וקב"ה זמין לאתבא לה לאתרהא הה"ד והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יי' וגו ודא הוא יום. ומדשארי צל למעבד בשירותא דיומא אחרא כמה בזמנא דאתחריב מקדשא הוה ונטה צל למיעל הה"ד אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. יום וצל הוא סוף גלותא ושיעורא דהאי צל שית קמצין ופלגא ובגודל דמשחא דבר נש גבר בין גוברנין ודוכרנא דהאי רזא דבין חברייא דכתיב כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ. כי תמול אנחנו בגלותא ולא הוינא ידעי כי צל ימינו עלי ארץ לאשראה לון קב"ה עלי ארץ. זכאה חולקיה מאן דחמי ליה וזכאה חולקיה מאן דלא חמי ליה. ווי למאן דיזדמן כד יתבע אירא רברבא לאתחברא לנוקביה כל שכן בשעתא דיזדווגן כחדא על ההיא שעתא כתיב אריה שאג מי לא יירא וגו'. ת" בקדמיתא כתיב שאג אריה על נוהו ובההוא זמנא כד יפוק לקבלא לבת זוגו כדין אריה שאג מי לא יירא יי' אלקים דבר מי לא ינבא בההיא שעתא כתיב ושב יי' אלקיך את שבותך וגו' ושב מאי הוא אלא קב"ה שב כביכול מגלותא ושב צדיק לאזדווגא