קטגוריה:ויקרא כד ג

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ד • פסוק ג' | >>

נוסח המקרא

מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם

מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.

המהדורה המוטעמת:

מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

המהדורה הדקדוקית:

מִ/חוּץ֩ לְ/פָרֹ֨כֶת הָ/עֵדֻ֜ת בְּ/אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨/וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵ/עֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִ/פְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְ/דֹרֹֽתֵי/כֶֽם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	מִבַּרָא לְפָרוּכְתָּא דְּסָהֲדוּתָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא יַסְדַּר יָתֵיהּ אַהֲרֹן מֵרַמְשָׁא עַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	מִבָּרָא לְפַרְגוֹדָא דְסַהֲדוּתָא לְעַלְמָא דִשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּיִשְרָאֵל בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא יְסַדֵר יָתֵיהּ אַהֲרן מֵרַמְשָׁא וְעַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא קְיַים עֲלָם לְדָרֵיכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לפרכת העדת" - שלפני הארון שהוא קרוי עדות (שבת כב ת"כ) ורבותינו דרשו על נר מערבי שהוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מתחיל ובה היה מסיים

"יערוך אתו אהרן מערב עד בוקר" - (ת"כ) יערוך אותו עריכה הראויה למדת כל הלילה ושיערו חכמים חצי לוג לכל נר ונר והן כדאי אף ללילי תקופת טבת ומדה זו הוקבעה להם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ג] פרוכת העדות ורבותינו דרשו על נר מערבי כו'. הקשה הרא"ם, דאיך יתיישב לפי המדרש (שבת דף כב:) "לפרוכת העדות", שאין הפרוכת פרוכת לנר מערבי שנקרא "עדות". גם ליכא למימר דפירושו מחוץ לפרוכת יהיה העדות באהל מועד, שזה לא יתכן, שהרי הלמ"ד בשב"א, אם כן מלת "לפרוכת" היא סמוכה לעדות. ואין זה קשיא, שנקרא הפרוכת "פרוכת העדות" מפני שהוא על הארון ששם לוחות העדות, שהם עדות בין הקב"ה ובין ישראל. אך הוקשה להם, למה הוצרך למכתב כאן "לפרוכת העדות", דלעיל בפרשת תצוה כתיב (שמות כ"ז, כ"א) "מחוץ לפרוכת" בלבד, אלא שכתב כאן "לפרוכת העדות", דעל ידי נר המערבי שממנו היה מתחיל ובו היה מסיים נראה שהפרוכת הוא פרוכת העדות, שהרי הלוחות שנקראים "לוחות העדות" (שמות ל"א, י"ח), אין ראיה מזה שהלוחות הם עדות, דמנא לן דהשכינה עדיין בישראל, דשמא אין עוד השכינה בישראל, אך השתא על ידי נר מערבי נראה שהפרוכת הוא "פרוכת העדות", והלוחות הם עדות בין הקב"ה ובין ישראל, שהרי עדיין השכינה בישראל:

ואפילו אם תאמר דה"עדות" הכתוב כאן קאי על נר מערבי, לא קשה מידי, דכיון דהתורה אמרה שתהיה המנורה סמוכה לפרוכת, כדכתיב "מחוץ לפרוכת", ודרשינן בתורת כהנים (כאן) שתהא המנורה סמוכה לפרוכת יותר ממה שהיא סמוכה לפתח, והשתא שהמנורה עם הפרוכת וסמוך לפרוכת, שפיר יקרא הפרוכת "פרוכת העדות", שהרי הם יחד:

[ד] עריכה הראויה למדת כל לילה. ולא יאמר אם יכלה השמן אוסיף שמן, רק בתחלת עריכתו יערוך אותו לכל הלילה, דהא כתיב "יערוך אותו מערב עד בוקר". ומה שאמר 'ושיערו חכמים וכו, דאין לומר שהיה שיעור לכל לילה ולילה בפני עצמו, שהרי לא יוכל לשער, ויהיה גורע, ולפיכך שיערו בלילי טבת הארוכים, ואם יותר - אין בכך כלום:

[ה] ושיערו חכמים כו'. ואם תאמר, ומה שיעור יש לדבר, אם הפתילות עבים - השמן כלה מהר, ואם הפתילה דקה - אין ממהר לכלות השמן (קושית הרא"ם), ויש לומר, דודאי שיעור לדבר, שהפתילה עובי שלה היה כפי שהוא יותר טוב לאורה, כי הפתילה הדקה אינה מאירה, וכן הגסה יותר מדאי, כי עובי הפתילה נעשה בו פחם ואינה מאיר הנר, וזה נראה. ועוד, שהפתילה הגסה לא תוכל למשוך אחריה שמן כפי צרכה, והנה יש שיעור:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת – שֶׁלִּפְנֵי הָאָרוֹן, שֶׁהוּא קָרוּי עֵדוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּהּ הָיָה מַתְחִיל, וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם.
יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ עֲרִיכָה הָרְאוּיָה לְמִדַּת כָּל הַלַּיְלָה; וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים: חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וְנֵר, וְהֵן כְּדַאי אַף לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת. וּמִדָּה זוֹ הֻקְבְּעָה לָהֶם.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"יערוך אותו אהרן" אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל מכל מקום נאמר בשניהם אהרן כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כענינו לדורות ביום הכפורים שנאמר בו כי בענן אראה על הכפרת וזה כי בכל ימי המדבר נאמר כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו' ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטרת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכפורים:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה יג (עריכה)

[ח] "מחוץ לפרוכת העדות" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות מ, כד) "וישם את המנורה באהל מועד נוכח השלחן" איני יודע אם סמוכה לפרוכת, אם סמוכה לפתח... וכשהוא אומר "מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד" מלמד שהיא סמוך לפרוכת יותר מן הפתח.

[ט] "העדות"-- עדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל. וכי צריכים לנר? והלא כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר לא צרכו לנר, שנאמר (שמות מ, לח) "כי ענן ה' על המשכן ואש תהיה לילה בו". אם כן למה נאמר "העדות"? עדות לכל באי העולם שהשכינה בישראל.

[י] "יערך אותו אהרן ובניו" (שמות כז, כא) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (במדבר ח, ב) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", יכול יהיה כהן אחד נכנס בשבעה נרות? תלמוד לומר "להעלות נר תמיד". יכול לא יהא כהן אחד נכנס בשבעה נרות אבל יהיו שבעה כהנים נכנסים בשבעה נרות? תלמוד לומר "יערך אותו אהרן ובניו"-- הא אהרן ובניו אינן עורכים אלא אחד.

[יא] "מערב עד בקר"-- תן להם מִדָתן שיהיו דולקים מערב עד בקר, ושלא תהא להם עבודה מערב עד בקר אלא הם.

"תמיד"-- אף בשבת. "תמיד"-- אף בטומאה.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

מחוץ לפרכת העדות. וכן בואתה תצוה אשר על העדות וזהו שאמרו חז"ל שנר מערבי הוא עדות ששכינה בישראל:

מחוץ לפרכת. הפסוק מתחיל במ"ם ומסיים במ"ם שההיכל הי' ארכו מ' אמה (וכן הפרוכת הי' מדתה מ"ם):

יערוך אותו אהרן. ובואתה תצוה כתיב אהרן ובניו לפי שאחר שמתו נדב ואביהוא בהכנסם להיכל לא הניח אהרן לבניו ליכנס לבדם אלא היה נכנס עמהם ומ"מ היה פורש בשעת הקטרה: