קטגוריה:ויקרא יט לו

<< | ספר ויקרא • פרק י"ט • פסוק ל"ו | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים

המהדורה המנוקדת: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

המהדורה המוטעמת:

מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

המהדורה הדקדוקית:

מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְ/הִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָ/כֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵי/כֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְ/כֶ֖ם מֵ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	מוֹזְנָוָאן דִּקְשׁוֹט מַתְקָלִין דִּקְשׁוֹט מְכִילָן דִּקְשׁוֹט וְהִינִין דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):	מוֹדְנָווּן דִקְשׁוֹט מַתְקְלִין דִקְשׁוֹט מְכִילוּ דִקְשׁוֹט וְקִיסְטִין דִקְשׁוֹט יְהֵי לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן דְאַנְפָקִית יַתְכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אבני צדק" - הם המשקולות ששוקלין כנגדן

"איפה" - היא מדת היבש

"הין" - זו היא מדת הלח

"אשר הוצאתי אתכם" - על מנת כן ד"א אני הבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור ואני הנאמן להפרע ממי שטומן משקלותיו במלח להונות את הבריות שאין מכירים בהם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[נה] בין טפה של בכור וכו'. ואם תאמר, למה נקט הבחנה הזאת יותר משאר הבחנות שהבחין הקב"ה, ותמיד תולה בהבחנה הזאת, ויש לומר, כי המכחישין מכחישין בהשגחת השם יתברך ובידיעתו, שאין לו ידיעה בפרטים כלל. וזה מפני כי רבוי הפרטים הם במקרה, אינם בעצם, ואין בידיעת השם דבר במקרה, רק יודע דבר שהוא בעצם, כי המקרים משתנים, ואין ידיעתו משתנה. גם אומרים כי מפני השפלות והפחיתות הדברים ההם, הוא יתברך לא ישגיח באותם שכל כך נמאסו. ועל אלו שתי דעות של הכחשה בנו את הכחשתם; אם שהפרט מצד שהוא דבר במקרה, אם מצד השפלות והפחיתות שלהם. ולפיכך אמר 'אני שהבחנתי בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור', ורמז בזה כי אין דבר פרטית יותר מטפה אחת. והרי כמה אנשים באו על אשה אחת, וצריך הבחנה בין טפה פרטית לטפה פרטית, והקב"ה הבחין בזה. גם אין דבר רחוק ומאוס כגון טפת זרע. והוא יתברך מבחין, להודיע כי השגחתו בכל דבר, ולא יאמרו כי הוא יתעלה אינו משגיח בשביל שהם פרטים, או שהם מאוסים ונעזבים מהם:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אַבְנֵי צֶדֶק – הֵם הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹקְלִין כְּנֶגְדָּן.
אֵיפַת – הִיא מִדַּת הַיָּבֵשׁ.
הִין – זוֹ הִיא מִדַּת הַלַּח.
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם. – עַל מְנָת כֵּן. דָּבָר אַחֵר: אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, וַאֲנִי הַנֶּאֱמָן לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, לְהוֹנוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין מַכִּירִים בָּהֶם.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

הין: מדת הלח:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ח (עריכה)

[ז] "מאזני צדק"-- צדק את המאזנים יפה. "אבני צדק"-- צדק את המשקלות יפה. "איפת צדק"-- צדק את האיפות יפה. "והין צדק"-- צדק את ההין יפה. ר' יוסי בר' יהודה אומר, והלא ההין בכלל איפה הוא ונאמר "איפת צדק"?! אם כן למה נאמר "והין צדק יהיה לך"? לאו צדק והין צדק.

[ח] "יהיה לך"-- מנה לך אגרדמין על כך. מיכן אמרו: הסיטון מקנח את מדותיו אחת לשלשים יום. בעל הבית אחת לי"ב חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר, חילוף הדברים! החנוני מקנח מדותיו פעמיים בשבת וממחה משקלותיו פעל אחת בשבת ויקנח מאזנים על כל משקל ומשקל.

[ט] אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים? בלח, אבל ביבש אינו צריך.

וחייב להכריע לו טפח.

היה שוקל לו עין בעין-- נותן לו גרומים, אחד מעשרה נותן לו בלח ואחד מעשרים ביבש.

[י] "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"-- על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות. שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים.