קטגוריה:ויקרא ז כג

<< · מ"ג ויקרא · ז · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

מדרש ספרא

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] "בני ישראל" מוזהרים על החלב ואין עובדי כוכבים מוזהרים על חלב.

• [והלא דין הוא!] ומה אם אבר מן החי --שאין חייבים עליו כרת-- איסורו נוהג בבני נח כישראל, חלב --שחייבים עליו כרת-- אינו דין שיהיה איסורו נוהג בבני נח כישראל?!
• תלמוד לומר "בני ישראל"-- בני ישראל מוזהרים על החלב ואין העכו"ם מוזהרים על החלב.

[ב] אין לי אלא בני ישראל; מנין לרבות הגרים והמשוחררים?    תלמוד לומר (ויקרא ז, כה) "כי כל אֹכֵל חלב".

"כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ"-- פרט לבהמה טמאה ולחיה ולעופות.

• [ג] והלא דין הוא! ומה אם הדם --שאינו חייב עליו משום פיגול ונותר וטמא-- הרי הוא נוהג בבהמה טמאה ובחיה ובעופות,  חלב --שחייבים עליו משום פגול ונותר וטמא-- אינו דין שינהוג בבהמה טמאה ובחיה ובעופות?!
• תלמוד לומר "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"-- פרט לבהמה טמאה ולחיה ולעופות.

[ד] אין לי אלא חלב שור וכשב ועז המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים?    תלמוד לומר "שור וכשב ועז", דברי רבי עקיבא. ואם נפשך לומר: (ויקרא ז, כה) "מן הבהמה"-- לרבות את הכלאים.

יכול כל שהיה בכלל עונש הרי הוא בכלל אזהרה - כוי ופחות בכזית שאינם בכלל עונש לא יהיו בכלל אזהרה...    תלמוד לומר (ויקרא ג, יז) (שם ז, כג) "כל חלב".