קטגוריה:דברים כו י

מלבי"ם - התורה והמצוה

יועתה . מיד. הנה . בשמחה. הבאתי . משלי. אחר שספר רוב החסד, יאמר שהביא דורון לבית ה' מעט פירות האדמה? ומכ"ש שאמר בעצמו שהיא ארץ זבת וגו' , שהמעט הפירות אינם נחשבים שם כלל! אבל משום שבהבאת ביכורים יש ג' דברים-

א) שיביאם בעוד שהם חדשים, שזמן הקריאה יתחיל מחג השבועות.

ב) הבאתם בשמחה. (כמו שהובא בת"א, מפ"ג דביכורים ממשנה א עד משנה ה).

ג) הטורח להביא מאדמתו.

וזה נכלל בשלש התיבות האלה. ועתה , הוא על הזמן שהוא קורא. והנה , יבא על השמחה. ובפסיקתא זוטא למד מג"ש, (שמות ד יד) הנה הוא וגו' ושמח בלבו . אך אפשר שהוא רק אסמכתא. אבל י"ל, דבכל מקום שנאמר " הנה ", בא להורות שהיה הדבר בשלמות. וכן כאן, בא להורות שהבאתו היא בשלמות, היינו שהביא בשמחה. הבאתי , יורה שאני בעצמי נשאתי מאדמתי, כאשר יסיים " את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה' ".

והנה ב (ספר) שמות אמר ראשית בכורי , שהנה אשר יתבשלו בהתחלת זמן הבישול. כי יכיר אותם תמיד, כי בכל מין ומין, ניכר הביכורים ע"י תכונת גידולם. וכן לעיל שאמר מראשית כל פרי , תפרש ג"כ שיברור מאלה, אשר יכיר שהמה ראשית הביכורים. אבל כאן שאמר " ראשית פרי ", משמעו ביחוד, הפרי שנתבשלה בראשונה. ומאין מכירה אח"כ? לזה אמרו בספרי, "מכאן אמרו, יורד אדם לתוך שדהו כו' קושרין אותה בגמי" - שעושה בה סימן.

אשר נתתה לי ה '. הלא כבר אמר ב' פעמים - אשר ה' א-להיך נותן לך . ויתן לנו את הארץ הזאת ! לזה אמר בספרי, "מכאן אמרו, האפורופסין והעבד והשליח וטומטום ואנדרוגינוס - מביאין ואין קורין כו'".

והנחתו לפני ה' . כבר נתבאר בדבר הגר"א (לעיל פסוק ד), שדעת הספרי כפשטות הכתוב, שהיו שתי הנחות.

והשתחוית . מבואר ברמב"ם, שההשתחויה היתה בפשוט ידים ורגלים.