קטגוריה:דברים כג טו

מלבי"ם - התורה והמצוה

קכד.

כי ה' א-להיך . בספרי דריש, "מכאן אמרו כו'". ונראה מדלא אמר "מלמד", שגם הספרי סבירא ליה שעיקר פשטות הכתוב, על יוצאי מלחמה קאי; אך שמשם נלמד זה.

מתהלך בקרב מחנך וגו' . ע"פ הפשט, הוא נתינת טעם למה שצוה, שישמרו מכל דבר רע, ושיהיה המחנה בקדושה ובטהרה. ויש להבין מה שאמר " ולהצילך ", שיורה רק זאת שלא ינצחום האויבים. ו" לתת אויביך לפניך ", יורה שהמה ינצחו את האויבים! ובספרי כאן אמר, "סוף שהוא מצילך ויתן אויביך בידיך". ויש להבין מה חידש בזה. גם מ"ש "סוף שהוא מצילך", מה הלשון "סוף"!

ולבא אל כונת הכתובים, נקדים שהשראת השכינה בתוך בנ"י הוא על שתי מדרגות -

• מדרגה החשובה, הוא בזמן שישראל שומרים את עצמם מלעשות רע ומתנהגים בקדושה ובטהרה, אז הוא שוכן בתוכם. כמ"ש (ויקרא כו יד) ונתתי משכני בתוככם (שם יב) והתהלכתי בתוככם . וכאן (בפסוק זה) כי ה' א-להיך מתהלך בקרב מחנך .

• המדרגה השניה היא, בזמן שאין שומרים את עצמם מדבר רע ואין מתנהגים בקדושה, ואז לא ישכון בתוכם. כמ"ש (שמות לג ה) רגע אחד אעלה בקרבך וכיליתיך . ועם כל זה לא יסיר השגחתו מעליהם, וגם בזה יש שתי מדרגות-

• א'. כשהי"ת רואה שמוכרחים המה שיעשה להם נס, מפני הבטחת האבות גם מפני שבועתו, הוא יוצא לפניהם. כמו שמצינו כשיצאו ממצרים, אף שלא היו עדיין ראויין להשראת השכינה, כתיב בהם (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם . (שופטים ה) קום כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידך, הלא ה' יצא לפניך .

• והב', כשהם ראויים לעונש, והאויבים ישלטו בהם; רק מפני הבטחתו שלא לכלותם, הוא שוכן מאחריהם.

ונמצא שיש ג' מדרגות-

• א'. כשהשכינה בתוכם,

• והב', כשיוצא לפניהם,

• והג', כשהוא שוכן מאחריהם.

וההפרש ביניהם הוא, כשיוצא לפניהם - ינצחו מיד את האויבים. וכשהוא שוכן בתוכם - לא ינצחו מיד, מפני שאין השכינה לפניהם לצד האויב, רק בתוכם. האויב יוכל להתקרב להם, אך לא יכול לעשות להם רעה, מחמת שהשכינה בתוכם; והמה יכו באויביהם כרצונם, וינצחו את האויבים. וזה שאמר הספרי "סוף שהוא מצילך". וכשהשכינה מאחריהם - ינצחו האויבים את ישראל, שיוכלו לעשות במחנה ישראל כרצונם, כי השכינה מאחריהם. ואך כשיבואו לידי כליה בסוף המחנה, אזי השכינה תתקומם נגדם, שלא יעשו בהם כליה ח"ו. וכ"ז במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, גם כשהם במדרגה שהשכינה בתוכם, מכל מקום יהיה הנצחון מיד, כי ילך מלאכו לפניו. כמו שנא' (שמות כג כג) כי ילך מלאכי לפניך .

[ובזה יתישב קושית המפ', מה שפ' משפטים (כג כ), כאשר אמר ה' למשה " הנה אנכי שולח מלאך ", ולא סירב. ופ' תשא (שמות לג טו) אמר, " אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה "! שבפ' משפטים, אמר על המדרגה היותר חשובה, שמלבד אשר השכינה בתוכם, עוד ישלח מלאכו לפניו שינצחו מיד. ובפ' תשא, אמר ה' למשה " פני ילכו ", שפי' שפניו שהיא השראת השכינה ילך; " והניחותי לך ", שפי' שיניח אותם ולא ישכון בתוכם. ועל שלוח המלאך לא סירב משה; רק על מה שאמר, והניחותי לך , שנא' (שם יז) ובמה יודע אפוא וגו' הלא בלכתך עמנו ].

ובזה יתבארו הפסוקים - שכאן מדבר במלחמת הרשות, ש"כי" משמש ע"פ רוב בלשון "אם", ו"אם" הוא רשות. ואף שיהיו נשמרים מכל רע, לא מובטחים שינצחו את האויבים מיד כנ"ל. ובל יאמרו "למה לנו להשמר מרע, הלא אם לא ישכן בתוכנו, עוד ילך לפנינו ויהיה הנצחון מיד", לזה אמר ושב מאחריך , שאז ינצחום האויבים.