המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[כז] לא יתיצב וכו'. הכי פירושו, דמדכתיב "לא יתיצב איש בפניכם", ולא כתב 'ואיש לא יתיצב בפניכם', מורה דאפילו אומה ולשון לא יתיצבו בפניכם. דכשהוא מקדים הפועל לומר "לא יתיצב", פירושו לא יתיצב כלל, דאי היה כוונת הכתוב דווקא איש, דרך להקדים ולומר 'ואיש לא יתיצב', לפי שהמסופר ממנו לומר שאיש לא יתיצב. אבל מדלא כתב כן, שמע מינה שלא יתיצב כלל, והמסופר הוא לא יתיצב אחד בפניכם. וכן פירושו אצל "לא תחסום" (להלן כה, ד), ופשוט הוא כן. וכמו כן פירש רש"י פרק הזורק (גיטין דף עז.) גבי "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (להלן כד, א), עיין שם:
לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם. יש בפסוק הזה ע"ב אותיות כנגד שם בן ע"ב יוצא, ממנו שם ידוע נדרש למבוקשיו יודעי כחו הגדול לפחד הדרך. ומה שאמר כאשר דבר לכם, כי כן הבטיחם הש"י (שמות כג) את אימתי אשלח לפניך, וכן התפלל משה רבינו ע"ה (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד, שתהיה מדת הדין מתוחה כנגד האויבים לשעה גם לעתיד. וכן דרכו של הקב"ה עם הצדיקים, כענין שכתוב (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, והוא חרבו של הקב"ה שיש לה י"ו פנים האומרת הך באויבים, והבן זה, כי חרבו של הקב"ה שיש לה י"ו פנים נלמד הוא בפסוק (ויקרא כו) והבאתי עליכם חרב, וכן עוד (ישעיה כז) בחרבו הקשה הגדולה והחזקה, וכן (בראשית ג) ואת להט החרב המתהפכת, וכבר כתבתי שם. וענין הפרשה הזאת לבאר כי אם נשמור את כל המצוה הזאת והוא קיום התורה שימסור הקב"ה ביד ישראל העמים החזקים ההם ושיירשו את מורשיהם, ולכך תצוה הפרשה שנירא מהשם יתעלה, הוא שאמר (דברים ו') את ה' אלהיך תירא, ושלא נירא מן העכו"ם הוא שאמר (שם ז) לא תירא מהם וגו' לא תערוץ מפניהם, לפי שיראת בשר ודם הוא פחיתות הנפש וחסרון גדול בחק יראת השם יתברך, והירא וחרד מבשר ודם הוא מסבב מוקש ומכשול לנפשו ומביא עליו צרה אף על פי שלא היתה ראויה לבוא עליו, ומי האיש הירא ושם ה' מבטחו ינצל מן הצרה אף על פי שהיתה ראויה לבא עליו, וכן שלמה ע"ה מזהיר את האדם על מדת הבטחון (משלי כט) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב.
"לא", ועוד יהיה לכם יתרון ש"לא" יתיצב איש בפניכם, כי בכבוש יהושע הוצרכו למלחמה וגם אח"כ הניח ה' רבים מן הגוים לנסות בם את ישראל כמ"ש שופטים ג' באורך, אבל
אם תעבדו מאהבה לא יתיצב איש בפניכם, ויהיה פחדכם על פני כל הארץ, ובדרך הדרוש הפחד והמורא שתפחדו מה' זה יתן פחד על כל הארץ שיפחדו וייראו מכם:
לא יתיצב איש בפניכם - אין לי אלא איש, אומה או משפחה, אשה בכשפיה מנין? ת"ל לא יתיצב איש בפניכם, לא יתיצב מכל מקום. אם כן למה נאמר איש? אפילו כעוג מלך הבשן:
פחדכם ומוראכם. הרי אם מפחדים הם - יראים הם! אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים; וכן הוא אומר יהושע ה ויהי כשמוע מלכי האמורי אשר בעבר הירדן וגו', וכן רחב היא אומרת יהושע ב שמענו אשר הוביש ה' את מי הירדן לפני בני ישראל עד עוברם וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל. וא"ת שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים - והלא כבר נאמר יהושע ב וישלח יהושע בן נון מן השטים ב' מרגלים חרש לאמר, והרי יריחו היתה בכלל, ולמה יצתה? שהיתה קשה כנגד כולם.
כיוצא בו אתה אומר שמואל ב ב ויפקדו מאנשי דוד י"ט איש ועשאל, והלא עשאל היה בכלל, ולמה יצא? מגיד הכתוב שהיה קשה כנגד כולם. כיוצא בדבר אתה אומר מלכים א יא והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה, והלא בת פרעה היתה בכלל, ולמה יצאת? מלמד שהוא מחבבה יותר מכולם, וכלפי חטא שהחטיאה אותו יותר מכולם. אמרו: ביום שנתחתן שלמה עם בת פרעה - ירד גבריאל נעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך של רומי. וביום שהעמיד ירבעם ב' עגלים עמד רמוס ורומולוס ובנו ב' כרכין ברומי:
יתן ה' אלהיכם - למה נאמר? לפי שנא' שמות כג שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך. שמא יאמרו ישראל: הרי אנו עולים להשתחוות, מי משמר לנו את ארצנו? אמר להם הקב"ה: עלו, ושלכם אני שומר, לפי שנאמר שמות לד ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות. אם בעיניו אינה חמודה, כיצד הוא בא ליטול נכסיו ובהמתו? וכן אתה מוצא בישראל, כשהיו עושים רצונו של מקום, מה אמר נעמן לו לאלישע, מלכים ב ה ולא יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה. והרי דברים ק"ו: ומה אם עפר הרי הוא מתיירא ליטול מארץ ישראל שלא ברשות, כיצד הוא בא ליטול נכסיו ובהמתו? לכך נא' יתן ה' אלהיכם על פני כל האדמה אשר תדרכו בה:
כאשר דבר לכם - והיכן דבר? שמות כג את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם:
ומוראכם. ב'. דין ואידך ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ מלמד כשנכנסו ישראל היה מוראם אף על חית הארץ כדכתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ וכענין שנאמר לימות המשיח ונער קטן נוהג בם:
