קטגוריה:דברים טז ד

מלבי"ם - התורה והמצוה

קעה.

ולא יראה לך . ובפ' בא ולא יראה לך , ולא ימצא לך . ג"פ " לך " מורים ג' מעוטים,

• [א] שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים,

• [ב] של גבוה,

• [ג] אתה רואה להיות פטור ממנו, ע"י שתבטלהו בלבך, שאז אינו לך.

וכמו ששנו במשנה, "ההולך לשחוט את פסחו וכו' ונזכר שי"ל חמץ בביתו וכו', מבטלו בלבו".

קעו.

ולא יראה לך שאור . ובפ' בא אמר ולא יראה לך חמץ , ולא יראה לך שאור . וסברת ב"ש (ביצה ז ע"ב) ששאור קשה מחמץ כי חמוצו קשה, וא"כ די שיכתוב חמץ, ונילף שאור במכ"ש (=במכל שכן) ! וי"ל עוד עפ”י הכלל שבידי, שכל דבר שיש בו רבותא יותר יכתב באחרונה, וא"כ עכ"פ הי"ל לכתוב בהפך - לא יראה לך שאור, ולא יראה לך חמץ!

וע"כ (=ועל כרחך) ששעורא דשאור קטן משעורא דחמץ לענין בל יראה, וא"כ יש חדוש יותר בשאור, שעובר גם על שעור כזית.

וסברת ב"ה, שיש חדוש גם בשאור שאינו ראוי לאכילה. וזה עצמו למדני התורה, ששאור יש בו חדוש יותר מדכתבו באחרונה. ומזה נלמד שעובר על חמץ על בל ימצא, משום דכ"ש הוא משאור, שכתוב בו בל ימצא! וכמו שבארתי זה היטב בהתו"ה בא סז עיי"ש.

קעז.

ולא ילין מן הבשר . פי' בשר החגיגה שנזבחת ונאכלת בערב עם בפסח, כמ"ש וזבחת פסח לה' א-להיך צאן ובקר , שהוא זביחת הפסח מן הצאן עם החגיגה מן הבקר.

לא ילין ביום הראשון של יו"ט לבקר שלאחריו, כי נאכלת לשני ימים ולילה אחד.

וכבר באה ברייתא זו בספרא צו קטו ופרשתיו שם, וגרסתי גי' הגר"א.