בראשית רבה פה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ה.    [ עריכה ]

ה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וְגוֹ' יהודה התחיל במצות יבום תחלה תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסרה וחזר והותרה לא להתירה הראשון חזר אלא להתירה השני יבמה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו וחמש בעילות בעל ודרך סדין בעל ונטע חמש נטיעות בישראל ומאן נינהו ר' ישמעאל ב"ר יוסי ור' אלעזר ב"ר יוסי ור' מנחם ב"ר יוסי ורבי חלפתא ב"ר יוסי ור' אבדימוס ב"ר יוסי הוין עינוהי זמורן ודמיין לאמיה וידע אונן היה דש מפנים וזורה מבחוץ ויאמר יהודה לתמר כלתו א"ר אלעזר אע"פ שאין נחש יש סימן כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו רבנן אמרי בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן: